שלמה שפירא
על השם "מלחמת חרבות ברזל"
"חרבות" מזכירים "חורבות" כשבתוכנו משייטת אמונה שקשורה בניצחון במלחמה.
מתפרצת מלחמה ומיד מתרגשת ומתעצמת אמונה: להתחזק ולחזק את ארץ-ישראל:
"עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל".
במלחמה יש צפי-תקווה לניצחון.
***
עוד לפני מאות שנים עמדו על כוחו של הפסוק הזה: הרמב"ם, רבי משה אבן עזרא , רבי משה בר שמואל הכהן אבן ג'יקליטה ועוד אחרים.
הרב צבי יהודה קוק במשנת הגאולה שלו: " המשנה הגאולית של הרצי " ": בגאולת התודעה לזעוק : " ולפתע החל הרצי לשאול - האנו שוכחים אותה ? !
איפה שכם שלנו — חברון שלנו איפה האם שוכחים אותה ? ! — האם שוכחים אותה ? ! איפה יריחו שלנו איפה עבר הירדן שלנו ? !
איפה כל רגב ורגב , כל חלק וחלק , כל ארבע אמות של ארץ ד ' ? הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן ? 151 חלילה וחס ושלום ! לשחרר "
" את שטחי יהודה , שומרון וחבל עזה..ובעיני תלמידיו לפלא...וכאשר הגיע הרצי בנושא - העברת איזה חלק מאדמת ארץ ישראל "
יש " איסור מוחלט של תורה "—" הגויים לרשות וזמרה : ' עוצו עצה ותופר , דברו דבר ולא יקום , עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל ' ) על פי ישעיהו ח ',
ושוב קול בכי של הרב צבי יהודה , ' חברון שלנו , לנו ' . קשה לתאר את החוויה המזעזעת שעברה שכם שלנו , יריחו שלנו , ירושלים שלנו...
ברחובות עדיין היו אלפי רוקדים ממשיכים בריקודי שמחה וצועקים ' מדינה יהודית , עלייה חופש...
גם הרבי מלובביץ' באותה דעה.
***
י.ש. (איש מן השורה) אמר: הרב.ציטט את הפסוק הזה שהוא כיפת הברזל שלנו!
***
הפסוק: "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל" - הוא פסוק מתלווה במלחמות עם ישראל:
בשנת 1956 (לפני מלחמת ששת הימים) - ביצעו בשיר את הפסוק הזה - תלמידי "ישיבת חברון כנסת ישראל"בירושלים. ביצוע השיר נמצא באוסף תקליטי השידור של קול ישראל,
בארכיון הצליל בספריה הלאומית.
בשנת 1957 ביצע בשיר "שלמה קראל" עם להקת הנשיפה של קול ישראל.
ועוד...
***
קשה לי עם השם שניתן למלחמה/ תימרון הנוכחי - "מלחמת חרבות ברזל" - מלחמה קשה עם חטופים, חללים והרוגים ופצועים...
כי צריך לזכור:
נושא החרב- מפותח מאוד באיסלאם.הנה. סדאם חוסיין על מרקעי הטלוויזיה, מקבל חרב ארוכה ורחבה לידו במעמד התכנסות של "מועצת מפקדת המהפכה". נזכור גם את "חרבו של חוסיין" (חוסיין בן עלי (בערבית: الحسين بن علي; תעתיק מדויק: חֻסַין בן עלי) הוא בנם הצעיר של עלי בן אבי טאלב (הח'ליף הרביעי באסלאם) ופאטמה, בתו של מוחמד; הוא מייסד השיעה. חוסיין ואחיו, חסן בן עלי, היו מבני משפחתו האהובים ונכדיו של הנביא מוחמד,
שבשלטון ערבי (איסלאמי) - השלטון בחרב השולט.
חרב מזכיר גלידאטורים
חרב מזכיר מסעי הצלב -שהיו קשורים ל- "חרבות וסנדלים"...
***
מי ששמח לשם הזה - דווקא החרדים והחסידים. פרצו ופורצים בשירים רבים עם שירי-חרבות במחרוזות תפילה אמונה ונחמה. הם בעצם מאפיינים את השם הזה כניצחון להם בחודשים הקשים האלה.
המלחמה הזאת היא לא "סנדלריה" לייצר גבורה ונסים בשירים, גם לא סנדרלה.
28.12.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!