שלמה שפירא
"על-מרחב" ל- מיצ'יו קאקו, אודיסיאה מדעית ביקומים מקבילים, בעיוותי-זמן ובממד העשירי. מאנגלית: עמנואל לוטם, הד ארצי הוצאה לאור, 1998
בספר הקדשה:
הספר מוקדש להורי
שלמי תודה:
בכתיבת הספר הזה, זימן לי מזלי הטוב את ג'פרי רובינס כעורך...לג'ניפר טריינר, שהיתה שותפתי בחיבור שני ספרי המדע הפופולרי הקודמים שלי...להודות למכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם נכתב חלק גדול מהספר הזה...
התוכן:
הקדמה.
*כניסה לממד החמישי: עולמות מעבר למרחב ולזמן, מתימטיקאים ומיסטיקאים, האיש ש"ראה" את הממד הרביעי, סוד האור/רטיטות בממד החמישי.
*אחדות בעשרה ממדים: כפירה קוואנטית, נקמתו של איינשטיין, על-מיתרים, אותות מן הממד העשירי, לפני הבריאה.
*חורי-תולעת - שערים ליקום אחר?: חורים שחורים ויקומים מקבילים, בנייתה של מכונת זמן, יקומים מתנגשים.
*אדוני העל-מרחב: מעבר לעתיד, גורל היקום, סיכום.
ביבליוגרפיה והצעות לקריאה נוספת.
מפתח.
מתוך ההקדמה:
...הספר הזה עוסק במהפכה המדעית שמחוללת "התיאוריה של על-מרחב". הנושא חדש לגמרי, ועדיין אין מונח מקובל יחיד שמשתמשים בו כל הפיסיקאים התיאורטיים בבואם לדבר בנושא. התיאוריה גורסת כי קיימים ממדים מעבר לארבעה המקובלים - שלושה של מרחב ואחד של זמן. בקרב פיסיקאים ברחבי העולם, ביניהם כמה מחתני פרס נובל, הולכת וגוברת ההכרה כי אפשר שהיקום מתקיים למעשה במרחב בעל מספר גבוה יותר של ממדים. אם תתגלה תיאוריה זו כנכונה, היא תחולל מהפכה מושגית ופילוסופית מעמיקה בהבנתנו את היקום...יש להזהיר ולומר כי תיאוריית העל-מרחב טרם אומתה בדרך הניסוי, ויתר-על-כן, יהיה קשה עד-מאוד להוכיחה במעבדה. אולם התיאוריה כבר התפשטה במעבדות המחקר הפיסיקלי החשובות בעולם...
כדי להסביר מדוע עוררה תיאוריית העל-מרחב התרגשות כה גדולה בעולמה של הפיסיקה התיאורטית, פיתחתי ארבעה נושאים עיקריים העוברים כחוטי השני בספר הזה. ארבעת הנושאים הללו מחלקים את הספר לארבעה חלקים ( ראה הקדמה).
מ- עמוד 342:
...התיאורה העשרה-ממדית מבטיחה להכניס פשטות רבה בחוקי הטבע, ולסלק את העולם המוכר של שלושה ממדים. כפי שראינו, הנקודה המכרעת היא ההבנה כי תיאור תלת-ממדי של העולם, כמו בדגם התקני למשל, הוא "קטן מדי" לאיחוד כל כוחות היסוד של הטבע בתיאוריה מקפת אחת. דחיסת ארבעת כוחות היסוד בתיאוריה תלת-ממדית יוצרת תיאור של הטבע שהוא מכוער, מאולץ, ובסופו של דבר מוטעה.
לכן הזרם המרכזי שחלש על הפיסיקה התיאורטית בעשור האחרון נבע מן ההבנה שחוקי היסוד של הפיסיקה נעשים פשוטים יותר בממדים גבוהים, ודומה כי כל חוקי הפיסיקה מתאחדים בעשרה ממדים. התיאוריות הללו מאפשרות לנו לצמצם כמות ענקית של מידע לניסוח מרוכז ואלגנטי, שמאחד את שתי התיאוריות הגדולות של המאה העשרים: תורת הקוואנטים ותורת היחסות הכללית.
מ- עמוד 346:
...רוב הפיסיקאים סבורים כי מעבר למושגים מעורפלים כמו "אמת" או "יופי", אל לפילוסופיה לפלוש לנחלתם הפרטית. בדרך כלל, הם טוענים, המציאות התגלתה כמתוחכמת ונפתלת הרבה יותר מכל פילוסופיה שהתקיימה לפני התגלית. הם מזכירים לנו את גורלם של כמה אישים ידועים מאוד במדע, שבערוב ימיהם אימצו רעיונות פילוסופיים חריגים עד-להביך, שהוליכו אותם בדרכים חסרות-מוצא...
...אבל בדרך כלל, רוב הפיסיקאים חשים שלא בנוח כשהם מדברים על פילוסופיה. הם פרגמטיסטים שאין למעלה מהם. הם חושפים את חוקי הפיסיקה לא מתוך כוונה תחילה, או אידיאולוגיה, אלא בעיקר מתוך ניסוי וטעות וניחוש מחוכם. הפיסיקאים הצעירים יותר, העוסקים בחלק הארי של המחקר, עסוקים בגילוי תיאוריות חדשות ואין להם זמן לבזבז על פילוסופיה. למעשה, הפיסיקאיםהצעירים אינם רואים בעין יפה את אלה מעמיתיהם הבכירים מהם, המקדישים יותר מדי זמן לישיבה בוועדות מיוחסות, או להטפות מוסר על הפילוסופיה של המדע...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!