שלמה שפירא
אביב
עד כמה אביב נעים מיוחד
משתאים מניחוחיו
מקרין יפעה בצבעיו
נופו פראי מרשים הדר
יפיו בהר זה בהר ההוא
מן ההר ההוא לשמים הטלולים
לנשר הדואה מעל ארנים בהוד קדומים
כלניות מרהיבות בכנוס חגיגי
רקפות מחבקות בחום אדמות סלעיהן
כליל החורש פוקסי בפריחה מרהיבה
אדם גם חיה גם הר מתפעמים ברטט שיר,
בעינים מזינות התפעמות ואהבה
פרגוד וילון הסר
כי מה רואים מרחוק
פנים שמאירים פנים
לב שטיבו לטוב גדולתו
קומה זקופה נאוות יפיו
על כן הגשם האור האהבה בין חלונותינו
נשארים בתוכנו - חלום נפלא.
2007, אוק׳ 20, 01:25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!