ראג'א נאטור: דרך זכרייה זבידי בונה מודל על גבריות פלסטינית הירואית (שדועך לאטו)
הארץ, גלריה שישי, 15.10.2021
זכרייה זביידי כונה בעיתונות הפלסטינית-ערבית בכל סופרלטיב:
לוחם חופש, דרקון פלסטין, פנתר שחור, האגדה, גיבור האינתיפאדה השניה,
זביידי, כגבר פלסטיני, עמד במבחן הלאומי שהוצב בפניו, השיח הפלסטיני הדומיננטי הכתיר אותו
בפרט ואת הגבראיות הפלסטינית בכלל כהירואית.
רק שגבריותו, כמו גבריותם של פלסטינים רבים, מוגדרת, דרך האלימות
של הגבריות הישראלית הכובשת,
המכות, המעצרים, העינויים והכליאה הם טקסי מעבר לגבריות הפלסטינית הלאומית ההירואית.
אלה ציפיות החברה הפלסטינית מגבר בטרנספורמציה מממוצע לגיבור.
גבריות רגילה, בת תמותה, מסמלת תבוסה שהשיח הפנים-פלסטיני לא יכול לספוג.
הדרישה היא לקונטרה גברית "שווה" לגבריות הישראלית הכובשת.
הכיבוש מייצר כל יום מחדש גבריות פלסטינית הירואית פלקטית או מובסת, מצמצם את
המרחב בה היא פועלת, מנתב ומכתיב את תגובותיה החברתית והפוליטית.
זה יומרני ומטעה תודעתית לטעון שהגבריות הפלסטינית, שניזונה ומנופחת בקביעות על-ידי
הפאתוס הפלסטיני, שווה בכוחה פיזית וסימבולית לגבריות הישראלית הכובשת רק מפני
שביכולתה להגיב אליה.
התגובתיות הזו אינה משנה בפועל את מאזן הכוחות ולכן מפלטה האחרון הוא שכפול שוב ושוב
של המודל ההירואי בנסיון להפיח חיים בנרטיב הפלסטיני שדועך לאטו...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!