שלמה שפירא: "מאיר שילוח" - "קודש וחול בחיינו", קבוצת יבנה, הוצאה עצמית, אדר תשמ"א/ועל חג שבועות ומצוות ביכורים בחובת הציבור והיחיד/המחבר מבקש תמורה סמלית של 20 שקל לספר מ- נתן ש.

שלמה שפירא

"מאיר שילוח" - "קודש וחול בחיינו", קבוצת יבנה, הוצאה עצמית, אדר תשמ"א

חג הביכורים / ביכורים על שם הבאת הביכורים. ביכורים - על שם הבאת שני לחמים - אישית וציבורית / מאיר שילוח, תשמ"א

"חג שבועות", המכונה במקרא ובימינו "יום הביכורים" הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים. הוא חל יום לאחר סיום ספירת העומר בת שבע שבועות.

בספר הקדשה:

לזכר נשמתה הזכה והחסידה של אמי מרת סימא מירל בת ר' משה ופרל טוקרסקי ע"ה,

ובאם מהבהב בי לפרקים מדה טובה ואחריות צבורית - ממנה זה בא לי

בתוך הספר שברשותי מצאתי שליש-דף שמודפס בצידו האחד ובו פרטים על הספר וגם כתובת וטלפון למי שמבקש להזמינו. מחירו של הספר בזמן הוצאתו היה 20 שקל בלבד.

מצדו השני של הדף, מכתב קצר של המחבר המבקש תמורה סמלית של 20 שקל מ- נתן ש.

ב"ה לנתו ש. שלום!

נא לקרוא ולא ברפרוף,

תמצא דרך להעביר לי התמורה הסמלית - 20 שקל -

(מכסה רק הניר) מקווה שתהנה , במיוחד מהוויי הקבוצה

(תאורים אישיים, חלק מהם מוכָּרים לך.)

ההוצאה הראשונה נמכרה=אזלה כולה תוך יומיים,

"עושים חושבים" ביחס להוצאה נוספת

בברכת-חברים

מאיר שילוח, קב' יבנה

אדר ב' תשמ"א

תוכן הענינים:

חלק א - יהדות: ברורי הלכה, במעגלי השנה (חגים וצומות), עיונים בתורה (נושאים במקרא).

חלק ב - ברשות היחיד וברשות הרבים: בשבילי הקבוצה, הפרט והכלל.

חלק ג - על ספרים ואנשים: בקרית ספר, שחוק פינו (פיליטונים), שירים.

על מצות ביכורים - חובת הצבור והיחיד: (עמודים 153-157)

ביכורים - על שם הבאת הביכורים.

ביכורים - על שם הבאת שתי הלחם.

תניא, אמר ר' יהודה משום רבי עקיבא: מפני מה אמרה תורה, הביאו עומר בפסח? מפני שהפסח זמן תבואה היא, אמר הקב"ה: הביאו לפני עומר בפסח, כדי שתתברך לכם תבואה שבשדות. ומפני מה אמרה תורה, הביאו שתי לחם בעצרת? מפני שעצרת זמן פירות האילן הוא, אמר הקב"ה: הביאו לפני שתי הלחם בעצרת, כדי שיתברכו לכם פירות האילן. ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקב"ה, נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה. (ראש השנה ט"ז).

רש"י  ד"ה שתי הלחם. "ירצו על פירות האילן שהן מתירין להביא בכורים, שאין מביאין בכורים קודם לעצרת דכתיב (שמות ל"ד) "בכורי קציר חטים", ואני שמעתי דרכי יהודה לטעמיה, דהא אזלא כמאן דאמר בנהדרין (ע:) עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה" ע,כ דברי רש"י. המעיין ברש"י יווכח שהוא רוצה בדבריו לתרץ קושי בולט והוא: איך שתי הלחם בעצרת - שהן ממין תבואה - גורמים ברכה לפירות האילן? וזה גם לא מקביל לעומר ונסוך המים הנזכרים באותו קטע בברייתא וגורמים ברכה למינם: העומר - לתבואה. ונסוך המים - לגשמי ברכה, ומן הדין היה לומר בכורים מפירות יגרום ברכה לפירות האילן, לכן פירש רש"י ששתי הלחם היו מובאין לראשונה ורק לאחריהן ניתן היה להביא בכורים והם גרמו לברכה לפירות האילן בתור מדה כנגד מדה, מקביל לעומר ונסוך המים, ולפי פרושו השני ("ואני שמעתי") הענין פשוט יותר: חטה 0שתי הלחם) ועץ (פירות האילן) הם היינו הך, לפי דעת ר' יהודה מכיון ש"עץ שאכל אדם הראשון חטה היתה" ומאחר שזה מין אחד יכולים שתי הלחם לגרום לברכה לפירות נאילן. אבל עם כל זה טעונים עוד דברי רש"י ברור: מצד אחד מכנה רש"י בכורים לפירות האילן, "שהן (שתי הלחם) מתירין להביא בכורים"

ומידך מסיים רש"י בפסוק "בכורי קציר חטים", הרי שנבטוי בכורים מתיחס לשתי הלחם מחיטה המובאים בכורים?

בכדי לפרש את דברי רש"י אלו עלינו להבהיר לאור פסוקי התורה ומקורות נוספים על שם מה באמת נקרא החג "חג הבכורים".

 

א) בכורים - על שם הבאת הבכורים:

הפסוק "ראשית בכורי אדמתך תביא" וגו' (שמות כ"ג י"ט) מורה שהשם בכורים מתחחס לתוצרת שהפרט מישראל מביא לבית המקדש (עיין רש"י, רשב"ם וספורנו)...ועיין רש"י (המצטט את מסכת ברכות ל"ט ועוד) "אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שבכרה כורך עליה גמי לסימן, ואומר הרי זו בכורים"...השם בכורים קשור בקיום המצוה ע"י היחיד עם הבאת הבכורים לביהמ"ק, אף במסכת סנהדרין י"א: למדנו ש "על שלושה דברים מעבירין את השנה: על האביב ועל פירות האילן ועל התקופה, ורש"י...מכל הנ"ל משתמע שהשם בכורים מקורו בקיום מצוה זו ע"י הבאת הפירות לירושלים מצד כל אחד מעם ישראל.

 

ב) בכורים -על שם הבאת שתי הלחם:

ממספר פסוקים בתורה ומקורות נוספים משתמע באופן ברור שהשם בכורים מקורו בהבאת שתי הלחם בעצרת לביה"ק, המתירין הבאת מנחות מהתבואה החדשה כשם שהעומר התיר את התבואה החדשה לעם כלו בפסח:...ועל הפסוק "וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה"...ובעל "הכתב והקבלה" מזהיר אותנו בפרושו שבל נטעה שהכוונה לבכורי פירות שהפרט מביא מכיון שכתוב אשר תזרע (כלומר, לחם הבא מחטה הנזרעת) ולא אשר תטע...והרב הגר"ש גורן שליטא במאמרו "חג השבועות -ראש השנה לצומח" (מחניים, גליון ל"ה, תשי"ח) בהסתמך על הבטוי  (הנמצא במסכת מגילה) ראש השנה ביחס לחג העצרת מסביר את הקשי שהקשינו (איך שתי הלחם הבאות מתבואה גורמת לברכה לפירות האילן?) בכך: שחג העצרת הוא סיומה של העונה החקלאית, הן של התבואה המבשילה, והן של הפירות. ולכן גורמת קיום מצות שתי הלחם לברכת הפירות המבשילים אף הם בעונה זו...

 

...אבל לפי פירושנו הדבר מתישב, ואף דברי רש"י אינם סותרים את עצמם אלא מהווים הסבר למצוות בכורים על שני חלקיה - הצבורית והפרטית...

 

הערה:

מן האינטרנט - דעה שונה אני מוצא (ואולי אני טועה!) :

ביכורי שתי הלחם ולא ביכורי שבעת המינים - הרב יהודה זולדן. ... "שהרי בפסח התבואה מתבשלת, ואין מביאין ביכורים עד שיביאו שתי הלחם בעצרת" (רש"י לבכורות שם) – כך ... רש"י כותב שעצרת היא זמן הבאת הביכורים, כלומר: זהו הזמן שבו מביא האדם את ביכורי היחיד שלו...

ואני שואל: אחרי שקראתי את החומר על הבכורים בספר ובמקורות באינטרנט, השתכנעתי ולא השתכנעתי וקשה לי להצביע גם עכשיו, על איזה בכורים הם צבורית ואיזה הם פרטית?!!!

2013, מאי 14, 12:51