שלמה שפירא
בושה-בושה, עייב-עייב / במזרח - בושה קשורה באיש/אשת סוד
פתגם אירוני המטיף נגד הבושה אצל יהודי עיראק - "החרפה בכיס והבושה בבית הקפה".
דווקא - פתגם זה שהיה שגור בשנים עברו אצל יהודי בבל, מתאים עוד יותר היום:
בושה-בושה, עייב-עייב
אם נהפוך את האותיות משמאל לימין מקבלים בייע-בייע / מכירה-מכירה. זה מתאים אצל אלה שכבר לא יודעים מהי בושה,
זרקו את הבושה באומרם "אל-עייב בל-ג'ייב" / "הבושה בכיס.
איני מתעלם מנפש האדם:
אדם - בכל מסגרת ובכל מצב, רב כובעים הוא. גם אם הוא במסגרת או בהסגר - נפשו-רצונו. חושב מה היה קורה לו על אי בודד, שם ניתן לו חופש הבחירה!
לזכור - בושה אצל ילדים - בכל סיטואציה אשר תהיה - גם אם נופלים מכל סיבה שהיא, הם קמים ועומדים, אך מה הלאה?
אצל מבוגרים עם עיקבות - שסוחבים עבר - בבית, בעבודה, בבית-קפה, הפסיכולוגיה מאחרת ואין זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!