שלמה שפירא
"השנה השחורה" + "מצעד הכלולות קפא בקרח" בספרו של איסמעיל קאדרה, ספרית מעריב, מצרפתית: אביטל ענבר, עורך: אריה ניר, 1991
איסמעיל קאדרה, המפורסם שבסופרי אלבניה, זכה ב,חופש כתיבה" וספריו הותרו לפרסום ברחבי העולם, אך הוא נקרא לא פעם לסדר...בנובמבר 1990 ערק קאדרה למערב וביקש מקלט מדיני בצרפת.
הדעות היו חלוקות. היו שסברו שכוכב-השביט הוא שטבע את חותמו הפורעני בשנה זו כבר מתחילתהּ. אחרים, אדרבה, חשבו שאין הוא מעורב בכך כלל, וכי ייחסו לו עוצמה זו זמן רב לאחר שהאירועים כבר היו בעיצומם...הרי השמועה העמומה שעורר לא פסחה אף לא על אחד מהם. למרבה הפלא, הכול החשיבוהו כסימן מבשר רעות: ...נטו רבים לתרץ את המגמה הכללית לראות בגרם-השמים הזה סימן מבשר בעובדה הפשוטה, שכל העמים תוהים על גורלם...בין כה וכה נתגלו פה ושם סימנים אחרים יותר וחשובים פחות. דרך אזורים שונים בחצי-האי הבאלאני עברו להקות כלבים שלא נראו כמותן מעולם. הן רצו זועקות לאורך תחומי אלבניה ומונטנגרו, חדרו לגלילה הצפוני של מדינת אלבניה, נעו מזרחה והסתערו על הגבול בין מונטנגרו ליוון, ושם בתפנית פתע שמניעה אינו נהיר לשכל האנושי, ושיש לבקשו בזיכרונו הקדמון של הגזע, נחצתה הלהקה לשתי עדות: האחת רצה לעבר הגבול בין אלבניה ליוון, והשנייה לבולגריה...זו מה שסיפר דוסקה המוקרי, אבל חאלון הזקן גרס, שדוסקה ודאי ראה את התמונה בחלום הלילה...
...וכשיצא משרתו חשב שוב על טרקלינה של הקורטיזנה, והמחשבה שהיא מלגלגת על מעריציה לא עוררו בו בוז כלפיהם, אלא דווקא מעין קנאה קלה. ככלות הכל, מוטב לשמש מטרה לחצי הלגלוג של אשה יפה כמוה, מלשבור את הראש בפענוח כתב-סתרים של גולם מאנאטוליה! הוא נזכר בטרקלינה, עם האורחים שפגש שם בביקורו האחרון, לפני חודש, ונאנח.
אצל שרה סטרינגה נמצאו פחות או יותר האנשים שקונסול אוסטריה תיאר לעצמו, חוץ מכומר אחד מאיפרכיית אורוש, שתפס את מקומות של קצין הולנדי פצוע. גם קונסול איטליה נעדר...והשיחה שהתנהלה היתה אף היא שונה מזו שנערכה בפעם האחרונה.
"טענת," אמר הכומר לקונסול צרפת, "שאתה מופתע מכך שהמון קבוצות ממלכתיות, או, אם מבחינה לשונית תרשה לי את הביטוי, המון מדינונות, צמחו כפטריות בארץ קטנה כאלבניה. ואיו אני, בהן צדק, איני מופתע, אדרבה."
"נראה שאתה חובב סתירות," אמר הצרפתי.
"לא, לא בדיוק," השיב בחיוך איש הדת.
"כל הנסיכויות והרפובליקות, מדינות החסות, הפאצ'אליקים והשד יודע מה עוד, על פחות משלושים אלף קילומטרים מרובעים- זה נראה לך מעט?"
"כן, בהחלט, אדוני הקונסול."...
"אבאר לך את נקודת-הראות שלי. ידוע לך שבמשך חמש-מאות שנה חיו האלבנים ללא מדינה משלהם."
"אז על אחת כמה וכמה. איך ייתכן שחוסר הניסיון המוחלט במקצוע הזה, או במיומנות הזו, אם אתה מעדיף, מתיישב עם להט כה גדול? אך אולי רצית לומר שאחרי חמש-מאות שנה ללא מדינה, נעשו האלבנים לפתע כה להוטים לה, שהם..."
...גם לומר לך שלעניות דעתי, ההיסטוריה מעידה על ההיפך בדיוק. האלבנים, אף על פי שלא היתה להם מדינה משל עצמם, תפסו משרות רמות רבות כל-כך בממשל הקיסרות העותמאנית, עד שקשה למצוא עוד אומה , שתוך שאינה מאוגנת כמדינה, סיפקה מיכסה כה גדולה של מדינאים. במילים אחרות, לא זו בלבד שהאלבנים שלחו ידם מאז ומתמיד במדינאות, אם יורשה לי הביטוי, אך גם הצטיינו בה."...
"בדיוק כך," המשיך הכומר. "כל הפקידים הבכירים, ראשי מהממשלות והשרים, הצירים
המושלים, הגנראלים והדמיראלים, הגדוד הגדול מספור של בעלי-השררה והנושאים באחריות הרמה, הם די והותר לשלוט במחציתה של יבשת."
"ולדעתך, לאחר שנכונה מדינה אלבנית, יוכל גדוד המדינאים, כפי שכנית אותו, לעקור הנה כדי..."
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- 2012, יוני 29
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!