שלמה שפירא
נידבו אותי לקרוא "פרשת השבוע" כי החזן שקורא בספר התורה לא הרגיש טוב ולא הגיע לבית הכנסת
התפללתי בערב שבת ובשבת בבית כנסת "בית-אל" ב- בלוקונים (שכונה בנווה עמל הרצליה).
"מה עושים? החזן חלה פתאום ומבקשים מן המתפללים המבוגרים שמישהו יקרא בספר התורה.
אף אחד לא רצה.
פתאום פונים אלי הגבאי "צ'ווילי" וסגנו "דבש" שהיה חותנו ומבקשים ממני שאקרא בספר התורה.
ואני נער הלומד ב- "שמינית", מאחד הנערים שלמדו בבית-ספר תיכון, לא מבין בטעמי המקרא ואנא אני עונה להם.
מהון להון הקימו אותי בכוח והעמידו אותי מול התיבה שאקרא את פרשת השבוע.
קראתי אותה בפחד ביראה ובאמונה, בלי טעמים, כמעט בלי שגיאות וכל השנים אני תוהה איך התמלכדתי בבקשה זו.
מחר "פרשת "האזינו" ושבת שובה, ואני כבר ישיש קשיש ובקשיש -"אלטזאכן גמור" בדור שלי, חברתי "ענת ז." המשוררת הידידה הוותיקה היועצת לקשיים שלי, נפטרה פתאום מהתקף לב - אישה נפלאה,חברה טובה, משוררת מובילה, שתהיה נשמתה צרורה בצרור החיים ונאמר "אמן", ומשה רבנו על הר נבו יתריע מחר בפרשת השבוע - שנדע טעמו של דבר מניצוץ האלוהים, ושלא נתבלבל מנביאי שקר ומבריות שאינם יודעים "טעם הדבר" שבחיים .
זכרנו לחיים, חתמנו לחיים, מי כמוך אב הרחמים!
22.09.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!