שלמה שפירא
הציפור פוליטית - משליטה הומייתה בלי השיפה בלי העצה שבעץ
מה לשיפה בלי עצה
מה לעצה בלי שיפה
הכל חי ונסתר בנו מזמן מזמן
הושר ומושר בשיר-אגדי מתוך העץ.
ועל העץ
באה לה צפור על-המוכן ושרה את השיר שלה
גאווה ממלאת אותה בהמולת עלים
חגיגה מהבהובי גרונות חקלאים עמֵלִים
לזכור היטב
לציפור אין בה ממש - משיכה לגשם
אין בה ממש - אהבה לשמש
אין בה ממש - התמסה-אינטימית לאוויר הנקי הצח
אין בה ממש - כלורופיל מרגיע פיות רעבים
אין בה עמידה איתנה בפני רוחות חזקות קשות וכואבות...
בכל זאת, מי שעומד מטה, משביח ומהלל ומשבח אותה עד
ומסכימים שתשליט רצונה ומרותה
שוב שוכחים לציפור את ערמומיותה והבטחתה
ומנציחים זהותה יחד עם עץ-השׂדה
היא המשוררת הגדולה האצילה שצמחה מתוכנו.
שיר זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- 17/12/2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!