אמהות ובנות" - אנתולוגיה בעריכת שולה מודן ו- מיה דבש, מודן הוצאה לאור, 1997.
(כעבור ארבע שנים אנתולוגיה "אבות ובנים" בעריכת שתיהן -2001)
הכל מתחיל מנקודה.
זה התחיל מנקודה.
זה מתחיל מנקודה שזזה כמו תפילה,
וכל רגע, כל שעה, כל חודש, כל שנה:
"קולות אחרים, מנגינה מתפתחת, תפילה שונה...נותר החום...חשתי את חומה...התפללנו"
בספר הזה אנתולוגיה עם תפילה וחום.
בציור העטיפה - נעמי ורות - "כי אל אשר תלכי אלך", מן הישן התנ"כי אל הישן החדש. מוטו-ישן עטיפתי המבטא סיפור, שיר ואמנות ואולי מבטא גם אג'נדה ופרשנות אחרת. תקראו את המבחר שמובא בספר, תרגישו תתרשמו ותשפטו.
מ-גב הספר:
אסופה מקורית של מיטב היוצרות הישראליות...כל יוצרת מביאה עמה את חוויתה ואת נקודת מבטה המיוחדת...
סופרות: גפי אמיר, אילנה ברנשטיין, אבירמה גולן, שירה גפן, יהודית הנדל, גיל הראבן, נורית זרחי, סביון ליברכט, לימור נחמיאס, רבקה נרדי, שהם סמיט, עופרה עופר, דורית רביניאן.
משוררות: חמוטל בר יוסף, יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, צביה בן-יוסף גינור, נורית גלרון, שולמית לפיד, אפרת מישורי, דליה רביקוביץ.
אמניות: דפנה איכילוב, ג'ניפר בר-לב, גליה גור-זאב, טלי כהן גרבוז, ליליאן ויסברגר, מירה צדר, גילה שרפשטיין.
"הידעת, אמי, לבי אינו מרגיש."
"הידעת, בתי, לבך אינו נגיש." (אפרת מישורי - עמוד 54)
"כאשר ניערה מרבדון מעל מעקה המרפסת ובעלה בא מאחוריה...ולחש לתוך אוזנה: "כמו נפוליאונים, אפשר לעשות כמה דברים בבת-אחת"...התפוצץ הצחוק והבקיע מבעד לתלתלים: "מה יש לך את, גברת, בואי תסתכלי, סך הכול תולים כביסה ביחד, לא לבזבז את הזמן היקר שלנו!" (סביון ליברכט - עמוד 82)
"...אתה האישור שלי לאושר
אישור עם ראש תלתלים.
כמה גבוהים החיים מזוית מבטך..." (נורית גלרון, "קשר השתיקה" - שיר, לעומר ומיכל, עמוד 26)
"...משנה לשנה הרגשתי שיש יותר רווח. כבר לא כל-כך צמוד. כבר לא כל-כך צפוף..."
(שולה מודן - עמוד 9)
2013, אוג׳ 25
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!