שלמה שפירא: "מכתבים לאם" בגרמנית ל- וילהלם שְׁטֶקֶל (1868-1940) רופא ופסיכואנליטיקאי יהודי / בשנות-החיים הראשונות נגזר גורלו של האדם/המדע אינו אלא הסתכלות בטבע

שלמה שפירא

"מכתבים לאם" ל- וילהלם שְׁטֶקֶל, עברית: ש.גולן ו- י. מן, ערך והתאים לקורא העברי: צ. זהר, ספרית פועלים / שבילי חינוך, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה, 1945

זהו ספרון קטן עם כריכה 8X11 ס"מ, 156 עמודים

                                                ו. שטקל = Wilhelm Steckel   ( ד"ר מיד. )

וילהלם שְׁטֶקֶל (בגרמנית: Wilhelm Stekel;‏ 18 במרץ 1868 – 25 ביולי 1940) היה רופא ופסיכואנליטיקאי יהודי.

 

שנים-עשר מכתבים לאם וכל מכתב מתחיל "ידידתי היקרה" ומסיים ב- שלך בנאמנות ד"ר ו. ש.

 

"בשנות-החיים הראשונות נגזר גורלו של האדם. כל מה שילמד אחר-כך אינו אלא בניין-על לנדבכי רשמיו ונסיונותיו הראשונים. נישואין טובים משמשים בית-יוצר לאנשים טובים. אווירה של אושר וקורת-רוח, של הרמוניה רוחנית, עוברת בגלים סמויים מן העין על הילד."  (עמוד 39)

 

"...ילדים-יחידים נעשים על פי הרוב בני-אדם אסוציאליים ואיגואיסטים."  (עמוד81)

"...לעולם אל תשקרי לילדך" (עמוד 1379

"...גרשי כל פחד מחדר-הילדים. תני לטבע שיעשה את שלו, ואל תרבי להתערב במעשיו. הן ייטיב לעשות מכולנו." (עמוד 52)

"המדע אינו אלא הסתכלות בטבע, ואל יסולף למה שלמעלה-מן הטבע או לאי-טבעיות (עמוד 52)

...

 

הנושאים:

מכתב ראשון: הורים שנכזבו חייהם, הפחדים בהריון, אושר ההריון

מכתב שני: אגדת הנר הדולק, יצר-החיים במצוקה, תמורות בגוף ובנפש

מכתב שלישי:כתום חבלי-הלידה, אם ומינקת, בלי אמצעי שילשול, פינוק גופני, זהירות במטפלות, הילד ואיווירת המשפחה

מכתב רביעי: כושר-ההתעסקות של תינוק, הילד המשתעמם ומשעמם, האם-אובייקט לעריצות הילד, צרות-הבית והילד,מלקות לתינוקות??, מרבה שקילה - מרבה דאגה

מכתב חמישי: הילד, וקנאת איש לאשתו, לפתח חטאת, "מחלת-פרידמאן", תחליפי-האונניה, בין אם-הילד ובעלה

מכתב שישי: סכנות לסילוף חיי-המין, חדלו לכם מן הדיגדוג, היזהרו במישחקים, ודבר בלשון נקייה, הגמילה ומזונותיו של ילד

מכתב שביעי: הילודה אצל עשירים ועניים, סכנה לבן-יחיד, כך נעשים עריצים, ילד "שאינו אוכל", "עצלות-לעיסה", אדישות - תרופה למסרבים, הילדים - שטר-גורל בחיים

מכתב שמיני: ההפרזה בהלל ובגינוי, החינוך לפחד, הפעוט בעל היזמה, הדת ושאר פחדים, הסיפור הרע, הרופא כמחנך

מכתב תשיעי: הילד המלוכלך, בעל היצרים, בני-בלי-בושת, השפעתם של מחזות-אימים, מן החוויות הקדומות-ביותר, הילד האכזר, נחנך בני-חורין

מכתב עשירי: ראשיתו של הזכרון, מינקותו של טולסטוי, מבוגר הקורא את סיפור-ילדותו, שגיאות-החינוך בדור שני, הרצון לחלות, העונשין

מכתב אחד-עשר: רגשות-יריבים, גאווה שנפגעה, אגדת החסידה..., שקר תחת שקר

מכתב שנים - עשר: הקריאה לאישיות חזקה, מי מרמה את מי..., חינוך ההורים קודם, הסוגסטיה - כוח חיצוני, הדוגמה המחנכת

  

עמוד 33 - בהזדמנות זו הייתי רוצה לעמוד בקצרה על המנהג הרע של שימוש באמצעי-שילשול שונים. כל מה שנכתב על גלולות וצמחי-רפואה מנקי-דם אינו אלא אמונה תפלה ממש. משך שלושים שנות עבודתי כרופא לא השתמשתי אפילו פעם אחת בכל האמצעים הללו. השפעתי על חולים לאין-ספור שיחדלו ממנהג קלוקל זה. ומה טעם, איפוא, לבוא ולהתיר את השימוש בהם דווקא אצל ילדים?!...ובעמוד 73 - ...על אף הסכנה, שארכוש לי מתנגדים רבים - כי אינני חסיד של אמצעי-המזון המלאכותיים והוויטאמינים למינהם, שמגישים לילדים. כופר אני בתועלתם. לדעתי, מוטב להחזיק במזון הדייסות והירקות השונים, שחש להתקינם לפי הוראותיו של

רופא-ילדים...ובעמוד81:...כאן מקור של סכנות גדולות, שמזינים את הילד (הילד-היחיד) הזנה בלתי-נכונה. לעולם לא תודה אמו, שהוא חזק למדי, ועל-כן תוסיף להזינו ולפטמו שדלא-כהלכה...

  

עמוד37 - ...הרי רק לעיתים רחוקות נוכל לדעת בבטחה, בידי מי אנו מפקידים את הילד. ודאי: יש מטפלות מצוינות ביותר, אך יש ביניהן גם כאלה שהן חולות ברוחן. אסור, בכל אופן, למסור את הילד למי שלא קיבל הכשרה מוקדמת. בהזדמנויות רבות ראיתי בגנים ציבוריים כיצד נוהגות מטפלות כאלו בילדים, דרך התנהגות גסה וחסרת-חיבה. מנסיוני למדתי, שרבות מהן מרגיעות את הילדים על ידי מאניפולציות שונות באברי-המין. אחרות משקות את הילדים בחשאי מיץ-פרג, כדי להבטיח לעצמן לילה שקט...

  

עמוד 73 - ...אין להיניק את הילד למעלה מתשעה חודשים...

  

עמוד 41 - אל נא תזלזלי בכושר-הקליטה, שמוחו של הילד מחונן בו. הכל חדש בעיניו. יום-יום יגלה אלפי פליאות ואמצאות...

  

עמוד 104 - יש הורים שלמען החינוך-לנקיון ינצלו את גילויו של רגש-הבושה. ("התבייש לך, ילד טפש, הכול יצחקו לך".) צורת-חינוך זו נוחה, בוודאי, אך צפונות בה סכנות רבות...שגיאת-חינוך גדולה היא להזהיר ולהתרות תמיד בילדים, שצריכים הם להתבייש. הבושה באה מאליה, עם תודעת היצר המיני. ניתן להגדיר את הבושה בנוסחה זו: "אסור לי לגלות, שיודע אני מה שבעצם אסור לי לדעת". הילדים לפי טבעם, חסרי-בושה הם, להיות עירום - הם אינם רואים בכך דבר אסור מבייש. וצריך אתה להעיר את תשומת לבם, שעודים הם דבר שלא נאה לעשותו, וגם אז לא יוכלו להבין את טעמם של חוקי-הבושה...הילדים מבינים את האיסורים מלה-במלה...

  

עמוד 111 - על ילדים בלתי תקינים המגלים נטייה חזקה לאכזריות. אוהבים הם להציק לחיות, להרוס צעצועים, ואפילו להתנפל על הוריהם, נושכים הם בשעת כעסם, ומגיעים אפילו לידי הכאה, לאחר שראו כי האב מכה או אם הוכו הם-גופם. ילד פאתולןגי כזה יש לשלחו מן הבית, עד כמה שאפשר, משום שההורים רק לעיתים נדירות יצטיינו באותה מכסת-הפדאגוגיה, שיוכלו לחנך את הילד להשתלט על יצריו, בלא להזדקק לעונשין...

  

עמוד 45 - חוק חשוב הוא בחיי הנפש, שחובה עלייך, כאם, לעמוד עליו: תאוות השלטון פונה תמיד אל מקום ההתנגדות הפחותה ביותר.

ומקום ההתנגדות הפחותה ביותר היא, על הרוב, האם - לדאבוננו הרב. על גבה לומד הילד את תורת השליטה,ואין את יכולה לשער, כמה קשה לו, לילד תאב-שלטון כזה, לעבור אל החיים כמו שהם, שבעצם משמעותם: תמיד לשרת ולקבל מרות החברה...

 

 קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 26/1/2013