שלמה שפירא
יא דוניה יא גראמי (ע'ראמי)
פגשתי השבוע איש זר ברחבה ליד קניון גבעתיים.
איש-קשיש בסביבות השמונים פלוס-מינוס.
כנראה הוא מיוצאי-עיראק-הבגדדים
(ניתן היה לדעת זאת לפי דיבורו)
וטוב לו לאיש
שר במלמול נעים וחזק לעצמו
אחד משיריו של "זמר המלכים" - מוחמד עבד אלוהאב, "יא דוניה אל ג'ראמי".
הקשיש שר על עולמו הרומנטי
רומנטי האיש!!! עד כמה רומנטי האיש,
משוטט לו כל יום בקניון גבעתיים
מיטיב ראשו בנשים יפות וצעירות
וכשלבו מדושן עונג, מיטיב חלומו בשיר:
"יא דוניה יא גראמי"
ומוסיף עוד "אינתי עומרי" לנצח...(ולא כ- אום כולת'ום - אינתא עומרי)
(להדגיש בצורה ברורה נחרצת שהוא שר לאישה)
באותו רגע הזכיר לי שאזכיר לעצמי שיר אחר (של זמר המלכים):
"לסתו אדרי" .
נזכרתי במסר חי שחי בי משיר אחר:
"אזכור את מי ששכח אותי
אשכח את מי שזוכר אותי
אברח ממי שקנה אותי
אחפשׂ את מי שמכר אותי,..."
כמה אהב וצדק עבד אלוהאב!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!