שלמה שפירא
היו שמחים! שנהיה שמחים! שימני כחותם על לבך כי ממך תצא ישועה לאהבה!
מכונית צבעונית בגוון שמים - כחולה ורודה אדומה - עידונית פינוקית מגיעה.
בוקר בוקר היא מביאה שני ילדיה אל הגן. בצהרים מוציאה שניהם מן הגן.
אישה שמחה מחבקת מנשקת - מרעיפה פינוקי פינוקים בילדיה.
מיד - כשחונה ליד הגן - ערסלית האישה גם במושב נהיגתה, שרה רוקדת על מושבה
גם מודעת היטב למחויבותה - לעידון ולפינוק המתלווים ממנה.
ערסלית האישה בין מחויבות לשביעות רצון.
שמעתי ילדיה אומרים: "אימא שלנו חשובה ומצחיקה" (התכוונו - אימא שלנו רצינית ומצחיקה).
בימים מעוננים אלה - טיפות גשם מקשת בענן ! משורר קשיש
מתקרב מספסל ביתו אל מה שמושך אור וצבע מקשת-בענן ביתו, מחייך ומברך.
(אומר בלבו "מגיע שאכתוב לה שיר)
3.01.2024
תודה. שיר מעניין. תיאור יפה איך אימהות מביאות ולוקחות ילדיהן היקרים מן הגן.
השבמחקמשורר בראבו!
אלה ,
3.01.2024, 15:50