שלמה שפירא
עב"מ בארץ השתקנים
שחפים שוממים כל כך רבים
כל כך רבים
רקע יומם בדידות עיי הרים
תכול סלעים מים רבים
דואים דואים
מנפצים שולים ודואים
גוזליהם השחורים צרצרי אזעקב
על קו חוף מדדים
רןחןת רעות לא עד הנפש בם תחדורנה
בצופתי השלכתי לעברם כפתורי לחם...
זנוקי השתוללותם תפסוני כדג חבוט על שן סלע
דרשו ממני כופר חטאת
זעקת קריאותיהם צמקוני מלאך בארץ מלח-גס.
לרגע ידעתי הנאה ופחד.
שיר זה כתבתי כשבקרתי ביוון באחד החופים ושטנו בסירה לתוך נקיקים שבחוף.
השבמחק