שלמה שפירא
וינסטון ס. צ'רצ'יל בכרכיו על מלחמת העולם השניה, כותב בכרך השלישי בפרק הארבעה-עשר על המרידה בעיראק, אפריל-מאי 1941, בהוצאת "עם הספר" בע"מ בשיתוף עם א. נאור, תשי"ז 1957, מאנגלית: אהרן אמיר
שלמי תודה ל-:
...הלייטטנט-גנרל סיר הנרי פאונול, הקומודור ג'. ר. ג'. אלן, הקולונל פ. ו. דיקין, סיר אדוארד מרש, מר דניס קלי, מר צ'. צ'. ווד, הלורד איזמי ולעוד מספר גדול מאד של אנשים אחרים...ומביע הכרת-טובתי לממשלת הוד-מלכותו על מתן הרשות להעתיק את נוסחם של מסמכים רשמיים מסוימים...
מן ההקדמה:
פלישתו של היטלר לרוסיה הביאה קץ לתקופה של שנה אחת בדיוק בה עמדו בריטניה הגדולה והקיסרות שלה בדד, בלי חת. וכשהן מתעצמות והולכות בלי-הפסק, כעבור ששה חדשים נעשתה ארצות-הברית בעלת-בריתנו לכל דבר, לאחר שהסתערה עליה יפאו בחמת-זעם, הקרקע לפעולותנו המאוחדת הוכשרה מראש על ידי חליפת-האיגרות שלי עם הנשיא רוזוולט...
...תנאי היה בחוזה האנגלו-עיראקי משנת 1930 שבעת שלום רשאים נהיה בתוך שאר דברים, להחזיק בסיסי תעופה סמוך לבצרה ובחבניה., וזכאים נהיה לקבל בכל עת מעבר לכוחות צבא ואספקה...כשבאה המלחמה ניתקה עיראק את היחסים הדיפלומטיים עם גרמניה, אך לא הכריזה מלחמה; וכשנכנסה איטליה למלחמה אף לא ניתקה ממשלת עיראק את היחסים. כך נעשתה הצירות האיטלקית בבגדאד המרכז העיקרי לתעמולת הציר ולליבוי רגשות אנטי-בריטיים. בזאת נסתייעה במופתי הירושלמי, שברח מארץ-ישראל זמו קצר לפני פרוץ המלחמה ואחרי כן קיבל מקלט בבגדאד.
עם נפילת צרפת ובואה של ועדת-שביתת-הנשק של הציר לסוריה ירדה מאד קרנה של בריאניה והמצב הסב לנו דאגה רבה. אך נוכח עיסוקינו במקומות אחרים לא היתה פעולה צבאית באה בחשבון, והיה עלינו להמשיך כמטב יכולתנו. במרס 1941 חל מפנה לרעה. רשיד עלי, ששיתף פעולה עם הגרמנים נעשה ראש-הממשלה, והחל בקנוניה עם שלושה קצינים עיראקים חשובים, שהוכתרו בכינוי "ריבוע הזהב", בסוף מרס ברח העוצר הפרו-בריטי, האמיר עבדול איחאה, מבגדאד...(כך התחילה המרידה-מרד רשיד עלי!)
יותר מבכל עת חשוב היה עתה להבטיח את בצרה. הנמל העיקרי של עיראק במפרץ הפרסי...המצב בעיראק הבאיש. עלינו להבטיח את בצרה, כי האמריקאים מגלים ענין רב יותר ויותר בבסיס- הרכּבה אווירי גדול שיוקם שם ואשר אליו יוכלו לכוון משלוחים במישרים. דומה כי התכנית הזאת חשובה עד מאד נוכח המפנה המזרחי המובהק שחל במלחמה...המשנה-למלך, והלורד ליניתגו והמפקד-הראשי, הגנרל אוקינלק, הביעו מיד את נכונותם להפנות לבצרה חטיבה חיל רגלים וריגמנט ארטילריה-של-שדה, שרובם היו כבר באניה שפניה אל מאלאיה, חיילות נוספים יבואו אחריהם במהירות האפשרית...יש להחיש שמה לפחות את שלוש החטיבות שהובטחו תחילה...
יש להבהיר לסיר קינאהאן קורנווליס (השגריר הבריטי בבגדאד) שהענין העיקרי שלנו במשלוח חיילות לעיראק הוא להבטיח ולהקים בסיס-הרכבה גדול בבצרה. ומה שיתרחש במעלה הארץ, מחוץ למתרחש בחבניה, יש לו כיום דרגת-עדיפות פחותה בהחלט. נאחזנו בזכיותנו על פי החוזה כדי לחפות על ההורדה הזאת ולמנוע שפיכות-דמים, אבל לו היהצורך בדבר היינו מזתמשים בכוח עד קצה הגבטל להבאחת ההורדה. לכן אין עמדתנו בבצרה נשנענת על החוזה בלבד אלא גם על מאורע חדש הנובע מן המלחמה. אין לתת שום התחייבות שיישלח צבא לבגדאד או יועבר לארץ-ישראל. ואין להכיר בזכות לדרוש התחייבויות כאלו לגבי ממשלה שהיא עצמה תפסה את השלטון על ידי הפיכה, ולגבי ארץ שבה פוגעים זמן כה רב בזכויותינו שעל פי החוזה, אולם אל לסיר קינאהאן להסתבך בהסברים...
ורשיד עלי, ( שהשליך יהבו על עזרתם של מטוסים גרמנים, ואפילו של צבא מוטס גרמני, נאלץ לפעול...צעד האיבה הראשון נעשה בכיוון חבניה...וב-2 במאי עם שחר החלו הקרבות...,שלא ייתכן לתת כל עזרה לעיראק מארץ-ישראל...ומסוריה...לא היה מנוס מהתחייבות בעיראק, מוכרחים היינו להקים בסיס בבצרה, ולפקח על הנמל ההוא כדי להבטיח את הנפט הפרסי במקה של צורך...עד ל-7 במאי תם המצור מצד הצבא העיראקי על חבניה...דומה כי בחבניה השביחו פני הדברים במידה רבה, וםעולה נועזת עכשיו נגד העיראקים עשויה למגר את המרידה קודם שיגיעו הגרמנים...
ואכן "השביחו פני הדברים" לאנגלים, אבל על היהודים שחיו בעיראק באותו זמן "הפרהוד" כ-200 יהודים נטבחו, עד דיכוי המרד גם בבגאד! צ'רצ'יל לא מזכיר זאת בספרו! בספרו של צ'רצ'יל לא מוזכר הפרהוד! גם במציאות כמו זאת, שוב היהודי הופך השעיר-לעזאזל!
2012, יוני 20, 23:11
תזכורת ה- "הפרהוד"- למה שקרה בעוטף עזה לתושבי הישובים ב- שביעי לאוקטובר 2023
השבמחקצ'רצ'יל דמות מרתקת, אינני יודעת מה מלמדים היום בתיכון, בטוח שזה שונה מאיתנו. כמה חבל...תודה על הקטע ועל עוד קטעים מעניינים ששלחת.
השבמחקרחל הדר,
1.02.2024, 15:16