שלמה שפירא
"ספורי הנבחרים / מבחר אגדות לילדים", לקט וערך: יצחק אבנון, הציורים: א. לואיזאדא, הוצאת זלקוביץ, 1954
כמה חמורים? (עמודים: 199-203)
באחד הכפרים שבתורכיה היו אכרי הסביבה מובילים חליפות את חיטתם אל הטחנה, מחכים עד שתטחן, ומחזירים לביתם את הקמח. המובילים היו מתחלפים לפי התור. יום אחד הגיע תורו של הוג'ה.
לפני שיצא לדרך ספר הוג'ה בזהירות את כל החמורים, שעליהם היה אחראי - תשעה! אחר כך עלה על אחד מהם והתחיל במסעו אל הטחנה.
- יכולים אתם לסמך על הוג'ה, שישׂים לב יפה לחמורים ולמשׂאם, הכריז בשעת הפרידה - שלמים ובריאים ישובו מן הדרך.
לאחר שעה של רכיבה ספר הוג'ה - רק שמונה! אחד החמורים נעדר!!!
ירד הוג'ה מעל חמורו והתחיל מחפשׂאת החמור החסר. חפש וחפשׂ לארך הדרך ובין השׂיחים והחמור איננו.חזר הוג'ה מדאג אל חמוריו. והנה שנית תשעה חמורים. אחד לא נעדר.
- החמור חזר בודאי בשעה שחפשׂתיו, - הרהר הוג'ה בשׂמחה.
המסע נמשך כשהוג'ה רוכב על אחד החמורים. והשאר צועדים לפניו. עברו מרחק-מה, וליתר בטחון החליט הוג'ה לספר את חמוריו מחדש. והנה שוב - שמונה אחד נעדר!
ירד הוג'ה מעל חמורו והתחיל מחפשׂ את החמור התשיעי. חפשׂ, חפשׂ, עד שנתיאש וחזר עיף אל חמוריו. אך כאן - פלאי פלאים, הם שוב תשעה!
נרגז ומבלבל הניע הוג'ה את ראשו.
- מוזר, - חשב בלבו. בהמשיכו לרכב - היתכן, כי מקרה זה יחזר בשלישית?
ומתוך פחד בלב מנה את החמורים זו הפעם השלישית, והנה שוב - שמונה בלבד! ירד הוג'ה גם הפעם, חפשׂאת החמור הנעדר; וכשחזר מצא שוב את תשעת החמורים.
חיות מכשפות! - צרח הוג'ה בעמדו ליד החמורים.
אותה שעה עבר שם נוסע זר ושאל את הוג'ה לפשר רגזו וצריחותיו. ספר לו הוג'ה את כל הספור.
- תחלה שמונה, אחר כך תשעה. - אמר - ואחר כך שוב שמונה, ואחר כך שוב תשעה!
אחר כך שוב שמונה, ושוב תשעה! חמור אחד נעלם וחוזר, נעלם וחוזר. הרי הוא מכשף בודאי!
והנוסע צחק ואמר:
- אין כאן כשוף כלל וכלל, וההסבר הוא פשוט מאד. במשך כל הזמן היו כאן עשׂרה חמורים!
- באמת? - שאל הוג'ה - כיצד יתכן הדבר, הרי אף פעם לא ראיתי לפני עשׂרה חמורים!
- פשוט מאד, - הסביר הנוסע - כל פעם שספרת שמונהחמורים, רכבת על אחד ולא כללת אותו בחשבונך.
בחיי, שצדקת, - אמר הוג'ה - מבין אני, באמת היו תשעה חמורים. אבל, חכה, ידידי, הרי אמרת, שהי עשׂרה! ואיפה העשׂירי?
הוציא הנוסע מכיסו ראי קטן, הגיש אותו אל פניו של הוג'ה ואמר:
- הסתכל-נא כאן ותראה את החמור העשׂירי.
צוין בספר - את הסיפור סיפרה צפורה ומה היה שם משפחתה? מי שיודע שיוסיף!
2013, אפר׳ 23, 20:33
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!