שלמה שפירא
"אם לא תהיה ירושלים" - "הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי", מאת: דן מירון , הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
נעמי שמר כזיוודית בקיבוץ גלויות
בספר הקדשה:
לדוד, בני בצה"ל.
לוּ יִימצא לספר מקוֹם
בין זיווּדֵי 'מרכבתך'.
נעמי שמר בת מובהקת לעילית החלוצית-ההסתדרותית של ימי טרום המדינה, ובראשית דרכה ניסתה להביא עליזות בלתי-יומרנית לעולמה האפרורי של ישראל-הקטנה של שנות החמישים וראשית שנות הששים, והפכה לשופרה של ישראל-רבתי שלאחר מלחמת ששת-הימים (1967) ומדברת אל כל שכבות הציבור, למרות הזיקה המנטאלית החד-משמעית של תמליליה לעולמה של "ארץ-ישראל העובדת-החקלאית-האליטיסטית-הברל כצנלסונית ולפתע היתה למשוררת "הליכוד"...לכלת פרס ז'בוטינסקי, ולדוברת הפופולאריות של אותם אנשים, שספגו כל חייהם שנאה תהומית לעולם שממנו באה שאף על-פי שהיא דבקה לאורך כל דרה בעברית ספרותית שמרנית, עברית טובה של ילדת בית-ספר מחונכת מלפני שני דורות והפכה מבטאת בדרך כלשהי את אלה שאינם מסוגלים להעמיד משפט בעברית, כשעולמה האסוסציטיבי היהודי שלה הוא מזרח-אירופי מובהק והשפה המוסיקלית של שיריה מבוססת באורח כמעט בלעדי על הנסיון המוסיקלי האירופי-אמריקאי והפכה מקובלת על החלקים המבורגנים של עדות המזרח והפכו מבקיעים אפילו את הגבולות המסומרים, גבולות הקרב, החוצים את המפה התרבותית העדתית שלנו.
טעמה המוסיקלי הספרותי רחוק כרחוק מזרח ממערב - ממערב הרוק, הפופ, והזמר העכשוויים, ואף על פי כן אין היא שנואה על בני נוער, יש אומרים שאפילו פועלי בניין ונקיון ערבים...מסלסלים בשיריה...ולנחמנו באמצעות רדוקציה.
...אמנותה של נעמי שמר היא הדוגמא של הבידור, שאינו מנסה לתווך בין המציאות לבין הקהל הרחב אלא להסתיר את המציאות מעיני הקהל הרחב.
17.04.2014
לפי מחבר הספר - אולי נעמי שמר "בגדה" בערכים שעליהם גדלה. ואולי בחוכמתה הבינה לאן התוכן במדינה זורם ולזרום עם הזרם.
השבמחק