יום שני, 26 במאי 2014

שלמה שפירא: ובמתח העצבות הזה / ومن تَوَتُّرِ هَذا الحُزْنِ / And in the Tension of the Sadness. תרגום לערבית: סמיר נקאש. לאנגלית: שירלי גנאור

שלמה שפירא

ובמתח העצבות הזה...

איך חובקים
מטל השמים ומשמני הארץ
עוד ועוד
טיפות של אושר ?
בנוף אכזר של מחייה
המתוח ממרגלותינו
הזריחה והשקיעה
עצובות יותר ויותר
כל אנזימי הראייה של העצבות
מקורם באדם ומסתובבים בתוכנו
ועצבות החולשת עלינו
מכבידה על חדות הראייה
של האושר
ובמתח העצבות הזה
האושר שבחוט שדרתנו חי.


شلومو  شــبــيرا
ترجمه من العبرية :
سمير نقاش

ومن تَوَتُّرِ هَذا الحُزْنِ


         كَيْفَ نحتضِنُ مِنْ نَدى السّماءِ ودَسَمِ الأَرْضِ
         أكثرَ وأكثرَ
                 منْ قَطراتِ السّعادةِ ؟
         فِي مناظرَ قاسيةٍ من العيشِ
         مفروشةٍ تَحْتَ أقدامِنا
         الشّروقُ والغُروبُ
         يزدادُ الحُزنُ .
         كلّ انزِيماتِ رؤيةِ الحُزنِ
         مَصْدَرُها الإنسانُ وتَدُورُ بداخِلِنَا
         والحزنُ المُشرفُ عَلَينا
         تُثْقِلُ على حِدّةِ النَظَر، نَظَرِ السّعادَةِ
         وبتَوتُّر هَذا الحُزنِ
         تَحْيَا السّعَادَةُ التّيِ في عَمودي الفِقَرِي.

Shlomo shapira
Translated toenglish:shirley Ganor

And in the Tension of the Sadness


How do we clutch
from heaven’s dew and the earth’s riches
more and more
 ?of happiness
In the cruel landscape of livelihood
that is spread beneath our feet
the sunrise and the sunset
.are more and more sad
All the enzymes of viewing sadness
originate in man and move around inside us
and the sadness that overcomes us
burdens the clarity of sight of happiness
and in the tension of this sadness
.the happiness in my spinal column lives

3 תגובות:

  1. השיר הזה מופיע בספרי "ערך מוחלט", בעמוד 8, בהוצאת "עקד", תשמ"ח, 1988.
    השיר הזה מופיע ב- "על המשמר", במוסף לחג, ג' באייר תשנ"א, 17.04.1991, בעמוד 46.
    השיר הזה תורגם לערבית על-ידי סמיר נקאש ומופיע בספרי "קות אלטיור" בעמוד 37, בהוצאת האגודה האקדמית של יוצאי עיראק בישראל, 2006.

    השבמחק
  2. השיר הזה מופיע ב- "פסיפס", גיליון 12 / יוני 1991

    השבמחק
  3. שלמה שפירא



    איך חובקים מטל השמים ומשמני הארץ עוד ועוד טיפות של אושר ?

    בנוף אכזר של מחייה

    בחנק מאיים בין יאוש לתקוה,

    הזריחה השקיעה עצובות יותר ויותר ואין שלום.

    איך חובקים מטל השמים ומשמני הארץ

    עוד ועוד טיפות של אושר ?

    כל אנזימי הראייה של העצבות מקורם באדם

    ועצבות החולשת עלינו, מכבידה על חדות הראייה

    ואיך במתח עצבותנו, האושר שבחוט שדרתנו מסוגל להתחזק ולהזדקף?

    שלום-האמת שבתוכנו הוא המפתח לתקווה

    והתקווה היא-היא הפתח לכל.
    בבבלוג הישן שלי בוואלה - 27/7/2012 19:49

    השבמחק

תודה רבה!