שלמה שפירא
מהוויה דו-שורשיות להוויה אמונית-דתית
במת-יחיד שביעית/2002 מתוך הספר "7 במות-יחיד" ל-איתמר יעוז-קסט, 2003
חשוב לעיין גם בספר "משירי איתמר יעוז-קסט - אוסף 1956-2001 בפרק השירים על "דו-שורש"
"ביסודה של כל מערכת יצירתית בעלת משמעות, נגַלה תמיד את קו-השבר: לרוב, קו-שבר החוצה את הילדות, והמפרנס את כתיבתו של המשורר, אם באורח ישיר ואם באורח עקיף.
אכן, תופעת הדו-שורשיות מושתת על קו-שבר גורלי, המציין עולם אידיאלי ושברו (או, מה שמצטייר מרחוק כעולם אידיאלי) ומורה על כינון עולם חדש, האמור להיות תחליף לעולם שאבד.
הנה-כי-כן ברצוני להתחקות, על פי דגם אישי ובאמצעות שירים-על גלגוליה של תופעת הדו-שורשיות, מאז תום מלחמת העולם השניה, ועד לצמיחת המימד הטרנסצנדנטי של תופעת כפל-השרשים. לשון אחר: ברצוני להשיב על השאלה כיצד מתגלגלת תופעת הדו-שורשיות הקיומית (קיומית: במשמעות גיאוגרפית, סוציו-אקונומית, תרבותית)
בתופעתה של כפילות-שורשים אמונית,כשהמתח שבין ארץ-ישראל וארצות המוצא ("כאן" ו"שם"), הופך להיות בין מתח שבין קדושה לחולין ("מעלה" ו"מטה"). אגב כך, רוצה אני לבחון את השפעת השואה, בבחינת תופעה דינאמית, המוסיפה לתת אותותיה גם לאחר סיומה-על היווצרותם של קווי-שבר חדשים.
הדרך שאני שואף ללכת בה, היא דרך הווידוי המשולב בשירים ובניתוח עיוני.
חשוב לעיין גם בספר "משירי איתמר יעוז-קסט - אוסף 1956-2001 בפרק השירים על "דו-שורש".
"...היתה שאלת שיכותי מרחפת על פני האדמה כמו צל היד המחזיקה את פנס-הרוח תוך נענועים"..."והאיש...בין זהיות גנוזות-עם בוא כל הגירה אל קצה...ושׂיחים כפולי-שרשים נעו ונדו על פני תהום..."
דבר המזכיר בריאה מחודשת של עולם "...והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת...וירא אלהים..."
13.03.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!