שלמה שפירא
איש שלג. איש שלג לא שלג וקן הציפור על כבל-חשמל
עמדתי ליד איש שלג
עיניו דואגות
נֵרוֹת הבָרָק שלו פסקו לרעום
איך יפלס דרך למשעול העליון
ודרכו פקוקה במשעול התחתון,
מפלסות תקוותיו שבות לאחור
היש עוד מפלסת-חֵרוּם לשֵׁנת לילו הקרוב
ובקור העז, דאגה לא פסקה
ציפור נמה ליד ביתו על כבל-חשמל והכבל נקרע
הקֵן הפך שמוט חשוך אומלל.
מחר - שמש האלוהים תזרח ותיטיב עם האיש
תיטיב גם עם הציפור.
שיר זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2013, דצמ׳ 14
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!