יום שישי, 28 ביולי 2023

שלמה שפירא: "למי הזכויות על הארץ הזאת?" ל- ד'ר א. הלר - דברים לליבון זכוייתינו ההיסטוריות והמוסריות, בעיית "השטחים" והדמוגרפיה, דצמבר 1969. ציור העטיפה: משה בן-שאול

שלמה שפירא

"למי הזכויות על הארץ הזאת?" ל- ד'ר א. הלר, - דברים לליבון זכוייתינו ההיסטוריות והמוסריות, בעיית "השטחים" והדמוגרפיה, כסלו תש"ל -דצמבר 1969. ציור העטיפה: משה בן-שאול, הוצאת קרן הפרסומים ע"ש שושנה ושלמה מרץ ז"ל ע"י מסדר ע"ש ז. ז'בוטינסקי.

  

גב הספר:

..."לא ארץ נכריה כבשנו

    ולא ברכוש נכרים משלנו

    אלא את נחלת אבותינו,

    שנפלה בידי אויבינו שלא בצדק

    ועכשיו שבה נחלת אבותינו לבעליה הראשונים"...  

                                               (מדברי שמעון הנשיא לאנטיוכוס סידטס הסורי במאה ןן לפני הספירה)

  

תוכן הענינים

"תוקפנים עליכם עמי עולם!", רציפות קיומו של הישוב היהודי בארץ ישראל והערגה לתקומה, היש לפקפק בזכותו המוסרית"?, היש יסוד לסיסמא: "שטחים או שלום"?, חשיבותם האסטרטגית-ביטחונית של גבולותינו הקיימים, הגבולות ההיסטוריים והגבולות המלאכותיים, השד הדמוגראפי.

  

 קריקטורות של דוש - ברשותו האדיבה של האמן:

בריה"מ: - "תיפסו את הגנב!"

"חוצפה! איך העזת לשבור אותו?"

חבל על כל טיפה!

איזה אסון, לא קונים...

"אל תתיאש, נסה עוד פעם!"

"הגבולות הישנים של ארצנו תוכננו ע"י מטה המסתננים..."

יונת השלום

  

רשימת המפות:

מפה של ארצות ערב - נתונים של אוכלוסים ושטחים

מדינות ערב מול ישראל

גבולות הארץ בימי משה ויהושע ובתקופת העצמאות של בית ראשון

גבולות יהודה בתקופת החשמונאים

גבולות המנדט הבריטי על ארץ ישראל עד שנת 1922

קריעת עבר הירדן

גבולות מדינת ישראל ע"פ החלטת האו"ם

סקירה על הגבולות בתקופת המנדט ושל מדינת ישראל

גבולות ישראל לאחר מלחמת ששת הימים

  

משהו על "קושאן מהקב"ה"

אגב, מערביי ישראל לא נשללה כלל הריבונות, מכיוון שמעולם לא היתה להם. כשניתנה להם ההזדמנות להשיגה ע"י אירגון האומות המאוחדות בשנת 1947 וישראל אף הסכימה לכך בלחץ הנסיבות וביחוד לאחר השואה האיומה, העדיפו ערביי הארץ להצטרף למדינות ערב השכנות בתקוה להלחם בנו בעתיד ולהשמידנו. מה זכות, איפוא, לזעוק על "קיפוח"? כל היוצא למלחמת השמדה נגד שכנו צריך להביא בחשבון גם אפשרות של מפלה ואת הסיכון הכרוך בה. לאחר שיצאו עלינו למלחמת השמד, קיפחו את זכותם לתבוע סוברניות לשטחים, ששימשו בסיסים להתקפה עלינו...

ואם הזכות על הארץ תלויה רק בישיבה בה בהווה, מה זכות לנו "לספח" את עכו, יפו, נצרת, רמלה, לוד ומקומות אחרים? וכי מעשה, שהוא בלתי מוסרי מעיקרו מלכתחילה, הופך למוסרי לאחר שנתבצע, בדיעבד? אם מודים אנו, שאין לנו "קושאן" מבחינה היסטורית ומוסרית על ג'נין ושכם, הרי כאילו נשמט מידנו הקושאן על תל-אביב, דגניה ועין חרוד. ברגע שהצרפתים הודו, שאין להם"קושאן" היסטורי ומוסרי על אלז'יר, נאלצו לעזוב...נדמה, שאין צורך להביא ראיות והוכחות לפרופ' טלמון, (שכתב דברים פולמוסיים אנטי-ציוניים כשהשיב בספטמבר 1967 לד"ר אלברט חורני הערבי) שאנו במולדת שלנו עסקינן ולא באיזו התיישבות קולוניזאטורית באוגנדה או במדגסקר...

"...בריטניה, שפירסמה את הכרזת בלפור ב-1967 והארצות שסמכו ידיהן על המנדט על א"י ב-1920, כולן נתחנכו על זכרונות תנ"כיים בדבר קשר בהצח שבין בני-ישראל ובין ארצם המובטחת...


קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2013, יולי 31

 

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!