שלמה שפירא
מה לקחת ומה להשאיר? מתוך "מעגל הנוּרה" ל- קציעה כ"ץ, הוצאת "עקד", 1984
מה לקחת ומה להשאיר? היתה ניצבת מול ארון-הבגדים שדלתותיו פתוחות לרווחה...
"...גם הכאב הופך מין הרגל...ואיך ממלאים חלל שנתרוקן מן הכאב?...
...אולי בעזרת החלום את תוכלי לפענח...
...כמוּן חסר לנו היום...
מתוך "מעגל הנוּרה" ל- קציעה כ"ץ, הוצאת "עקד", 1984
הספר מוקדש "לגֶדָה כי הנתינה היא הקבלה"
מתוך גב הכריכה של הספר:
זהו סיפור צמיחתה הפנימית של אשה מיוחדת במינה, הנעשית מודעת יותר ויותר לתכונות החריגות, ה"על-חושיות", הגנוזות בה מילדות, שבכוחן להנחות אותה בזיקותיה לבני-האדם...זהו סיפור מופנם מאד ואנושי מאד...
קטע מן הספר:
- "אולי בעזרת החלום את תוכלי לפענח," אמרה לה דיאנה.
שכן לפעמים עוד היתה נתפשת בפחדיה. נלכדת על-ידי עצמה.
"יש ודאי עוד פינות שצריכים להאיר."
ולנעמה נדמה שהיא כבר נחשׂפה עד אחרון תאי-מוחה, ועד לקצות תחושותיה.
אולם חלומות השינה של נעמה, על-פי-רוב הם מתמוססים. אפילו היא מתכסה זיעה ומתעוררת בעוד חושך, מלאה את תחושת הזעזוע, גם אז היא חסרה את תמונת החלום שהעירו אותה. וחלומות הערוּת שלה - אלו הרוחשים מבעד להתרופפות המחשבה, שעם הציפייה לשינה - גם הם חמקמקים.
ואילו דיאנה אומרת: "אפשר לזכור חלום אם רוצים. אפשר אפילו להחליט מראש."
ונעמה כבר מבקשת מסתור לספקותיה מאחורי מבט-עיניים עצור.
,אדם יכול לומר לעצמו לפני שהוא נרדם, שוב ושוב...אפילו להעביר אל תוך המחשבה שלו מה שעליו הוא רוצה לחלום."
כאילו ניתן להזין את השינה במחשבות. או לשלוף מתוך מאגר החלומות את מה שרצוי.
"אני עצמי ביקשתי דברים לחלום עליהם וחלמתי."
הנה הן שוב האמירות שלה. ועד שנעמה מוצאת להן כיסוי. חוששת שמא תיכשל = ותיכשל דיאנה - - -
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, אוק׳ 13
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!