שלמה שפירא
"דינא דמלכותה דינא" ל- שמואל שילה, פירסום "המכון לחקר המשפט העברי" (פירסום 5), תשל"ה, בהוצאת "דפוס אקדמי ירושלים"
שמואל שילה מוסמך לרבנות, עורך דין ובעל תואר ד"ר למשפטים מטעם האוניברסיטה העברית ומרצה למשפט עברי בפקולטה למשפטים
השפעת הבית הלאומי היהודי שעמד להיווסד, עם הקמת מדינת ישראל - נטו חכמי ההלכה לדון בסוגיית דינה דמלכותא דינה ובשאלת סמכויות מלכי ישראל בכפיפה אחת
...בהמשך תשובתו של רבי אברהם רודריגס מחלק המשיב בין שני סוגי דינים. לפיו, מלכי ישראל דנים על פי דיני המלכות רק דינים שהם לתועלת המלך, ואילו דינים השייכים לתחום שבין אדם לחברו, הסנהדרין דנה בהם לפי דין תורה. לאור חילוק זה, קובע המשיב שעקרונית יש ללמוד על סמכות המלכות הלא יהודית מסמכותם של מלכי ישראל. בהתאם לכך, סמכות מלכות הגויים מוגבלת לדיני המלכות שהם לתועלת המלך, בהתאם למצב אצל מלכי ישראל. כמו שאין למלך ישראל זכות חקיקה בעניני המשפט הפרטי שבין אדם לחברו, ודברים אלה נדונים רק על פי דין תורה, כך אין למלך גוי סמכות לחוקק בתחומים אלה. כך הבין המשיב את דברי הרמב"ם, וגם הגר"א מגביל את סמכותו של מלך הגויים רק לדברים שמלך ישראל מותר בהם.
במיוחד במאה העשרים - וכנראה בהשפעת הבית הלאומי היהודי שעמד להיווסד, עם הקמת מדינת ישראל - נטו חכמי ההלכה לדון בסוגיית דינה דמלכותא דינה ובשאלת סמכויות מלכי ישראל בכפיפה אחת. על רקע הצהרת בלפור והחייאת הקיבוץ היהודי בארץ ישראל. כתב רבי חיים הרשנזון, יליד הארץ שהיה לאחד מחשובי הרבנים שבארה"ב, את ספרו מלכי בקדש, בו הוא דן בשאלות שהתעוררו במיוחד לאור ההתפתחות ההיסטוריה החדשה. באחת מתשובותיו, הוא משווה כדבר מובן מאליו את דיני מלכות הגויים לדיני ישראל, וקובע שיש למלכי הגויים סמכויות מלכי ישראל. גם הוא עמד על שני המאמרים של מר שמואל, האחד בדבר מלכי אומות העולם, והאחר בדבר מלכי ישראל, וקישר בין שניהם...
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, מאי 12
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!