שלמה שפירא
קשה לי היום לדעת "מי אני ו- "מה אני"
שנים רבות טיילתי בגינתי והכרתי כל צמח וצמח שגדל בה. גם היום ניסיתי לטייל בגינתי וליהנות ממה שגדל ופורח בה.
בשנה האחרונה - ולא יודע איך ולמה - אני נופל רבות למרות שאני אוחז במקלי,
בשעות הצהרים התכופפתי לבחון אחד מ- "פרחי כובע הנזיר" ונפלתי.
במצבי - מי שנופל בקושי קם. גם אם יבקש עזרה מאדם, והאדם לבד בגינתו ומי שומע. אם יבקש עזרה מעץ-השדה שבקרבתו, עץ השדה שואף למעלה ויעזבהו מטה מטה לנפשו. אני שוכב על גבי ונזכר איך בתנועת הנוער במעברה לימדו אותי/אותנו איך להלחץ בתנאים קשים. אז שרתי/ שרנו "חולצה כחולה והיא עולה בלי שום ספק על כל העדיים. "אומנות טהורה" במקרא היא "נטיעה במקרא", כמו "שירה בספר "תהלים" - מחברים חומרי גלם מוכנים ויצרים דבר חדש/שירה חדשה וזה שונה מ- "בריאה" שהיא יצירת יש מאין. אז פניתי לבורא-עולם שיחדש קצת מכוחי כקדם ואעמוד על רגלי. ללא פחד חייתי - גם שנפלתי קמתי על רגלי. גם באדמות מלחה ומדבריות קשים הייתי כ- "משפחת החייעדיים" - חיים במדבריות יבשים ובאדמות מלחה. קשה לי היום לדעת "מי אני" ו- "מה אני". ואני לא מלך כ- "שלמה המלך" ולא נביא ולא רב כהרב נתנאל אלישיב שרואה מעומק רעיוני שנביאינו "נביאים טובים" - אשרי שיש טוב ולא רע. איכשהו זחלתי וזחלתי עד שמצאתי מעין מדרגה, משנס מותני ולוחץ ואוחז בידי וקם. אני כבר לא פוקד בתי-כנסת, אז תסלחו לי שאברך "ברכת הגומל" בביתי.
