שלמה שפירא
כיתת אומן" מנחה ב"תמונע" יוסי יזרעאלי
5.11.08
הדגמה בקטעים ממחזות צ'כוב
נוכחתי היום ב"כיתת אומן" שהנחה ב"תמונע" יוסי יזרעאלי שעסקה
בנושא על מחזות צ'כוב והודגמו קטעים מ"דוד וניה" ומ"שחף" .
נבחרו הקטעים שהוצגו פעם כפי שהשחקן מצא לנכון להציג ולאחר מכן
הוצגו שנית לאחר הערותיו של יזרעאלי .
צ'כוב שהוא ממתחילי המחזאים המודרניים האמירות והתשובות לאמירות
המכונות "ריפליקות- ביחיד –רפליקה " שונות אצל צ'כוב . בדרך כלל ,
לפני צ'כוב , התייחסה הרפליקה לאמירה באותו רגע ובאותו שיח ,מעין מבנה
של שיחה עוקבת אחת אחרי השניה במבנה לניארי מעין "פינג פונג"
פעולה-תגובה-פעולה תגובה ...
בא יזרעאלי ואומר שהמבנה הזה הלניארי שעדיין מלמדים בשיעורי תיאטרון
אינו נכון לגבי צ'כוב כי צ'כוב לא רצה מבנה כזה אלא מבנה שהרפליקה היא לא
מיידית והיא מופיעה בזמן מאוחר יותר, מעין מבנה פתוח עם קריאה רב-כוונית
(יתכן תפריט פעולות שבין אמירות לרפליקה לוקח זמן של טקסט של עמוד עד
עמוד וחצי) . תפריט פעולות כזה יכול לסייע לשחקן להפעיל עושר יותר של דמויים
בטקסט ובמבנהו . הדוגמא לניתוח הספיציפי לגבי צ'כוב הוא חידושו של יזרעאלי
שאומר בוא נשים מעכשו יותר תשומת לב למבנה המחזה .
יוסי יזרעאלי שהוא בימאי ותיק , איש תיאטרון , מנהל אמנותי , מחזאי ולפעמים
גם מעצב תפאורה וגם מחבר מוזיקה ונזכור שהוא סופר וגם משורר טוב , וגם
מרצה לתיאטרון וגם פרופ' מן המנין בחוג לתיאטרון – כל מעלותיו אלו , וכל אחת
ליחוד יכולות לתרום לתיאטרון שלנו ברכה רבה וחשובה .
חייבים לשמוע את האיש בטענותיו הקשות על המחזאות הישראלית ועל מה
שדורשת "הבמה" היום כדי שתשוב ותגיע לרמה טובה מקורית ועשירה ותהיה ראויה לשבח לעיני-כל כי עיני-כל הם הקהל וחייב להיות דיאלוג בינו לבין הבמה . קריאתו להמנעות כמה שאפשר , מ"ג'אנקפוד" אמנותי-מחזאי ומתרבות קלוקלת בטלויזיה ובתיאטרון מסחרי היא כל כך נכונה , כי באמת , אמנות היא לא חדווה ו"אנחנו חיים בחדוות ג'מוסים" . החדווה והשאננות המשדרים שהכל בסדר בתיאטרון מרדימה אפילו גם את אלה שהם בעד האינטלקט והמורכבות . ברגע ש"האמנות מפסיקה את החתירה המהפכנית הבלתי פוסקת היא לא רק שמתחילה למחזר את עצמה , אלא גם לנוון עצמ?? לדעת . "
בשנים האחרונות חוויתי לא פעם שיצאתי עם הרגשה שלא קבלתי תמורה להצגה שראיתי בגלל משחק לא טוב ושעמום גדול . והיום אפילו בסצינות המעטות שראיתי , אני מרגיש שנהניתי והתעשרתי .
שיחתו והתבוננותו של יזרעאלי למרחקים והערותיו המעניינות בניתוח הסצינות לפני
ואחרי היו חדשים ומדהימים לי . התייחסותו למחזוא טקסטים מתורגמים בתרגום על תרגום גם היא , בעיני , מעניינת "יש חוסר דיוק בסיסי" . הדגש שלו ש"המבוי הסתום" שחשוב להמשיך עמו כי הוא שמביא את הדיאלוג והמונולוג ולהגיע אל "הגאולה" ולא ל "בריחה" של קימה והסתלקות היא מעניינת בעיני , כי אני אישית , כמשורר וכיוצר , מרגיש גם כך . "אי הגאולה " היא ה"במה לאחר העינוי הפנימי שבתוכי" .
השתתפו במיפגש שחקנים שמביניהם :
רמי ברוך ודפנה דיכטר , ענת עצמון ודודי ניב שהיו מצוינים מאד .
נהניתי מאד ואני משער שכל הקהל שנכח יצא עם טעם טוב בנשמה .
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2008, דצמ׳ 6
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!