שלמה שפירא: "פרה אדומה" ככלי עזר להשכנת שלום בינינו ובתוכנו. "פרה אדומה" דוגמה ל- "חוק שאינו חוק"

שלמה שפירא

"פרה אדומה" ככלי עזר להשכנת שלום בינינו ובתוכנו. "פרה אדומה" דוגמה ל- "חוק שאינו חוק"

אני מתקרב למות ומנסה לא למות בכדי שארגיע את הרוחות בקרב האזרחים ובקרב חברי הכנסת מכל המפלגות ויהיה שקט בכל המגזרים בארץ ויבוא שלום עלינו, על עוללנו, על ילדינו ועל עתידנו.

חיים גורן: "בהשואה בין רצף האירועים בפרשתנו להתרחשויות לאחר יציאת מצרים מצביעה על דמיון עשויה גם "מצוות פרה" לשפוך אור.

חשבתי שזה הזמן שתופיע "פרה אדומה": ניעזר בתרומה מנוצרים אוונגליסטים מטקסס שיעבירו לנו פרות אדומות וכאן נבחן אחת מהן.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלו מכון המקדש ותנועות דומות לנסות למצוא פרה אדומה. בשנת 1997 נולדה פרה אדומה ברפת בכפר הנוער הדתי, אך בהמשך צמחו בזנבה שתי שערות לבנות, והיא נפסלה. בשנת 2014, נמצאה פרה אדומה בארצות הברית. בנוסף, בעוד מספר מקומות בעולם מצויים עדרים גדולים של פרות אדומות. האפשרות לשרוף כיום את הפרה האדומה קיימת, מבחינה הלכתית.

אם כן, כיצד ניתן לומר על "פרה אדומה" שהיא חוק, אם יש טעמים למצווה עצמה ולפרטיה?

רש"י הסביר מדוע מצוות פרה אדומה מכונה כחוק:

הכותרת של התורה למצוות "פרה אדומה" היא "זאת חוקת התורה" (יט,ב). 

לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה. הוי אומר: מצווה שטעמה אינה ידועה וניתנה כגזירה מאת ה', היא הנקראת בלשון התורה "חוק". רש"י חזר על כך מספר פעמים בפירושו על התורה, נביא מקום אחד בפירושו לפרשת תולדות (בראשית כו,ה).

ומה שנתן להם פרשת פרה אדומה במרה, וכבר הקשו המפרשים, הא קודם הקמת המשכן בכלל לא שייכת מצווה זו. ביארתי להלן בפרשת חקת שהטעם הוא משום דבאמת העיקר מה שנתן להם פרשיות אלו הכא היה בכדי שיתעסקו בתורה, ויתכוננו לקבלת התורה בהר סיני. ואין לך הכנה גדולה יותר ללימוד התורה מפרשת פרה אדומה, שהרי פרשה זו מלמדתינו שהתורה איננה נמדדת בשכל האדם, אלא בשכל עליון, שהרי פרה אדומה מטמאת טהורים ומטהרת טמאים, והיא חק וגזירת הכתוב, ולכן קודם שיוכלו לקבל תורה בהר סיני הוכרחו להבין כי התורה כולה למעלה משכל אנוש היא.

אם כן לכאורה עולה מדברי רש"י, שמצוות פרה אדומה מוגדרת כחוק, וממילא לא אמור להיות לה טעם. אולם בהמשך הפרשה (פסוק כב), הביא רש"י את דברי ר' משה הדרשן שמנה טעמים, הן למצוות פרה אדומה והן לדינים של עשייתה:

גם הרב יעקב קמינצקי בספרו אמת ליעקב (שמות טו,כה), הסביר שפרה אדומה ניתנה כבר במרה, עוד לפני שניתנה התורה בהר סיני.הרב קמינצקי מסביר, שפרה אדומה ניתנה כבר אז כדי ללמד את עם ישראל כבר במערכת החוקים הראשונה שניתנה להם, שיש מצוות שטעמם איננו ידוע לנו:

מהגמרא עולה, שהחוק הוא שיש דינים מסוימים בדיני פרה אדומה שאינם מובנים. לפי ר' עקיבא, התורה חידשה בדיני פרה אדומה, שאדם טהור שהזו עליו אפר פרה אדומה נטמא. בשבעת הימים שקודמים לעבודת יום הכיפורים היו מזים אפר פרה אדומה על הכהן הגדול, ולכן הוא לא היה יכול לעבוד בבית המקדש. לשיטת ר' עקיבא זה החוק בפרה אדומה: על אף שאין היגיון בכך שאפר פרה אדומה יטמא את הטהור, שהרי הוא מטהר את הטמא, בכל זאת גזרה חכמתו של ה' שהטהור יטמא.

            לעומתו, סוברים חכמים שהחוק בפרה אדומה הוא שמי שמזה מהפרה האדומה ומי שמזים עליו נטהר, ובכל זאת מי שנוגע באפר פרה אדומה נטמא. גם לכך אין כל הסבר הגיוני חוץ מההבנה שמדובר בגזירה מאת ה'.

***

ובאווירה של התקוטטות ומלחמה:

אני יודע: "בנפול פרה - יתרבו עליה הסכינים.

אני יודע: "נפלה הפרה - רבים השוחטים".

גם מדרש רבה (איכה) יודע - נפלה הפרה או השור משחיזים הסכינים"...

ושוב השפה הערבית תוכל לשמש כאן לנו כעזר:

"פוראר" - בערבית "בן בקר" או "בן-זוג לפרה" והם דואגים מפני ההשתוללות / הרתיחה במדינה = ("פאוורה" בערבית) כי יש "פאווראן" / רוגז ורתיחה בתוכנו.

לו הייתי בעיראק ובאמת באמת עליתי לארץ ישראל מרצוני הטוב "כ- "שבט אחים גם יחד" הייתי הולך לנהר פרת ואשיר "על נהר פרת (אלפוראת) ונהר חידקל והיה יהיה לי  .לחם מ- "פאראן" =אופה יהודי

וזאת הייתה "פאטארי" שם ( מציאותי שם) ומה אני מרגיש כאן בארץ ישראל רק את ה- "פוטור" (הפטריות) המשתלחים בי ב- "ארץ הבעירה"

30.07.2023