יום רביעי, 26 ביולי 2023

שלמה שפירא: שלום נתן נלסון וחנה רעייתו - פתאום מוצאים עצמנו, היום, כמשפחה מלוכדת של מחזור סטודנטים לביולוגיה, אותו מחזור שסיים ביולוגיה בשנות ה-60

שלמה שפירא

פתאום מוצאים עצמנו, היום, כמשפחה מלוכדת של מחזור סטודנטים לביולוגיה, אותו מחזור שסיים ביולוגיה בשנות ה-60

שלום חנה ונתן,

 

אחרי כחמישים שנה של חי יומ-יום בכפר הגלובלי-העולמי שלנו, פתאום מוצאים עצמנו, היום, כמשפחה מלוכדת של מחזור סטודנטים אחד לביולוגיה, אותו מחזור שסיים ביולוגיה בשנות ה-60, שממנה/ממנו צפה ועולה, היום תהילה גדולה שמגיעה לכותרות מכל הספקטרום האנרגטי האנושי הארצי שלנו והיא מתבטאת בהענקת פרס חשוב יקר-ערך מממשלת ישראל, לנציג מחזורנו, נתן נלסון.

הילולת שׂמחה פרצה בנו כשנודעה זכייתו של נתן נלסון בפרס זה, ראשית - כי הוא נציגנו פ נציג המחזור שלנו ושנית - כי הוא נציג עמנו:

איש-אדמה וחקלאי, איש עניו, אנושי, איכפתי, סבלני, איש יסודי ומעמיק, איש-דעת, איש חכם, איש "המעריך מאוד ומוקיר מאוד את חבריו לספסל הלימודים שכולם ידידיו וחבריו", איש-מדע (מדען), פילוסוף, חוקר מולטי-דיסציפלנרי שיודע טוב לקשור ביולוגיה תיאורטית למעשית, וכך עלה בידו להעניק, היום, לנו משהו סמוי כחדש - רמזור אנרגטי, חשוב ויעיל לאנרגיה עתידית לכל המין האנושי.

צריך לזכור, ששנות המחקר שלו לא היו קלות. חמישים שנה של מחקר וחקרעברו עליו מדעת מקור החמצן בפוטוסינתיזה שלנו: האם מְמֵי-השמים או מ-סיאושתיים של החי-האדם על הארץ, והיו תהיות ראשוניות עוד אז, - על המפגש בין החמצן והמימן בתהליך זה - ונשאלו שאלותף מי מחליף את מה ומי עומד להחליף את מי, ומי מנסה למשוך בחוטים כדי להגיע ראשון לצומת-המרכזי של הלב / לב-החקר. כך עברו שנים, כחמישים שנה, עבודת נמלים שלו בשיתוף אשתו, חנה - שותפה מחקרית יסודית וחשובה, וביחד עם תלמידיו הגיעה קבוצת-המחקר שלו למה שהגיעה היום.

כך מצא נתן נלסון, כנראה, פתח-פתרון עתידי לייצור חשמל באמצעות הפוטוסינתיזה: "נייצור חד-תאי כזה, שבתהליך הפוטוסינתיזה נגרום לו ליצור בתוכו מוליקולת מימן לקבלת גז שיכול לשמש לעולם שלנו כדלק..." ואם יובטח לנו דלק עתידי, יובטח גם עולמנו האנושי, אותו עולם אנושי שקם בעקבות השמש. 



2013, ספט׳ 28קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 

תגובה 1:

  1. שלמה יקר שלום,
    תודה לך בשם נתן על המילים החמות. הוא עבד בצרפת השבוע וכנראה עולה עוד מעט על המטוס ויחזור מחר לפנות בוקר לארץ. אני חושבת שהיה נבוך לקרוא את מה שכתבת. אני מזכירה לך שגם עזריה אלון זכה בפרס ישראל כך שלכיתה שלנו אין מה להתבייש: בנוסף לזה יש בה 6 פרופסורים וכמעט לשליש יש תואר דר' לרבים אחרים תואר שני.
    אתה משורר, רעיה דורנאית-הלר סופרת ולאחרים (כמו נילי ), יש מספר ספרים מדעיים שחיברו. כך שבחירת התלמידים על ידי האוניברסיטה (נילי ספרה לי שהיו 200 מועמדים) הייתה בהחלט מוצלחת.
    ובקשר לעבודה של נתן אני מתכננת לארגן עוד מפגש או שניים ו"נידבתי" אותו שיספר במעבדה על המחקר שלו (עשה זאת בצורה מוצלחת לחברי הגרעין שלו) במפגש אחד. למרות שהוא מוחה אני בטוחה שיענה אם החברים ירצו.
    להתראות מחר,
    חנה

    (חנה נלסון 2013, ספט׳ 28, 19:28)

    השבמחק

תודה רבה!