שלמה שפירא
"שואב המים" - ל- יהודה גור-אריה
יום נוסף של חיים...ופתאום...וידום...ורק שלולית אחת יתומה תותר כמו דמעה על פני לחי האדמה!
על החדלון הפתאומי (שיר מעניין!)
מדי יום ביומו הוא דולה לעצמו
יום נוסף של חיים,
דלי מים חיים
מן הבאר, עמוקה עד אין חקר.
ידים לֵאות את החבל מושכות
וכבד הדלי המלא
וצונחות הזרועות, דואבות,
והכח הולך וכלה.
עד יִרְפו הידים
ויפיקו ברכים כושלות
ולאו הרגלים לשׂאת
משׂא הגוף
המתמעט.
ופתאום
יחדל הלב מפעומו
וְיִדּם.
ישוב הדלי אל המצולות
וילך החבל אחר הדלי
וסאת חייו אִתָּם.
ואז הכל לפתע יעצר
יִתַּם.
ורק שלולית אחת יתומה
תוָּתֵר
כמו דמעה על פני
לְחִי האדמה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!