שלמה שפירא
יישובה של טבריה במאה השמונה-עשרה הוא לא מאורע ארעי, היא ראשית לקיבוץ גלויות
על ר' חיים אבואלעפיה
יהודים ראו ביישובה של ארץ-ישראל בכל התקופות והזמנים, מאז חרב בית המקדש השני, מצווה גדולה וביישובה א"י "עתה תהיי לאור גויים"
יישובה של טבריה ומקומות אחרים בארץ-ישראל במאה השמונה-עשרה הוא לא מאורע ארעי, היא ראשית לקיבוץ גלויות לשם יישובה של ארץ-ישראל
השליט הערבי הבדואי, שליט הגליל ששלט במאה השמונה-עשרה שלעג לאימפריה העותמאנית וניהל קרבות עם כוחות הסולטן התורקי-עות'מאני ויישב יהודים בטבריה ובשפרעם (הוא גם ביצר את עכו וחיפה ועוד..) ותמך ביישוב יהודי בכפר יסיף ופקיעין- דאהר אל עומר
בספרו של יצחק בן-צבי "ארץישראל ויישובה בימי השלטון העותמאני בהוצאת יד יצחק בן-צבי, תשט"ו (לאחר מכן יצאו מהדורות נוספות לספר) ישנם שני שערים חשובים על התחזקות היישוב היהודי בארץ-ישראל במאה השמונה-עשרה ובמאה התשע-עשרה. וצריך לזכור שהיהודים ראו ביישובה של ארץ-ישראל בכל התקופות והזמנים, מאז חרב בית המקדש השני, מצווה גדולה וביישובה "עתה תהיי לאור גויים". ביישובה של טבריה, למשל, ראו אז את בניינה לא מאורע ארעי, אלא ראשית קיבוץ גלויות לשם יישובה של ארץ ישראל (ראה עמ' 309 בספר).
על ר' חיים אבואלעפיה שיישב את טבריה וממשיכו, בנו ר' יצחק אבואלעפיה שהמשיך בבניינה, חשוב לקרוא בספרו זה של יצחק בן-צבי
2011, אוק׳ 8 קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!