שלמה שפירא
עמוס גיתאי – קולנוע , פוליטיקה , אסתטיקה
2003
מאת : אירמה קליין
כל הספר מעניין , ואציין במיוחד
ב"פתח דבר" הובאה ציטטה מעניינת של מיכאיל באחטין
שלוש הסיבות שהביאו את עמוס גיתאי לקולנוע
"היכולות לראות זמן ,לקרוא זמן , בשלם המרחבי של העולם , ומצד שני לתפוס את מילוי החלל
לא כרגע דומם שהסתיים אחת ולתמיד , אלא כשלם בהיווצרותו ... " (מיכאל באחטין)
זה מזכיר לי את "האטום" ואם אקח את האטום הפשוט ביותר , את אטום המימן , הרי מהלכו של האלקטרון במהירות העצומה סביב גרעינו , הוא הנותן את מילוי החלל וקבלת משמעות של מרחב
לאטום כולו ומשמעות של זמן במהלכו . אין פְּנִים דומם אפילו ברקע דומם . מכאן היכולת לקרוא בכל דבר סימנים המראים זמן במהלכו .
שלוש הסיבות שהביאו את עמוס גיתאי לקולנוע הם :
- בצורה לא פורמלית עשיתי סרטים כבר בתקופת לימודי הארכיטקטורה בטכניון ...עשיתי סרט ...
המצלמה היתה צעצוע שגרם לי הרבה הנאה ושעשוע . היא היתה אמצעי מעניין להתמודד עם
הדרישות האקדמיות של דיסצפלינה אחת בעזרת דיסציפלינה אחרת . המצלמה והקולנוע גם גוננו עלי
מהמקצוע של אבא שלי (אביו היה ארכיטקט) ... זו היתה הפעם הראשונה שבה עמדתי במצבים
שבהם אני מעוניין להגיש עבודה שאינה תואמת בהכרח את הציפיות של מקבליה .
- הדבר השני שהביא אותי לקולנוע הוא מלחמת יום כיפור ... קיבלתי מאמא שלי מצלמה ...
בזמן המלחמה צילמתי בה כל מיני דברים שראיתי ... היא היתה מעין פילטר שעשה עבורי את
תעודת התיעוד והזיכרון ... אבל בו בזמן היוותה חיץ ביני לבין האירוע . היא דרשה ממני
יכולת לנסח את מראות האירוע בזמן התרחשותו , וזו פעולה שמחייבת התרחקות .
במובן זה המצלמה היתה אמצעי של הרחקה , ובאיזשהו מקום היא גוננה עלי , מבחינה נפשית ,
מפני המלחמה הזאת
- ... באותה תקופה , במקביל ללימודים , כבר עשיתי סרטים לטליויזיה ... יכולתי לעשות אחד מהשניים :
...להתייחס לקולנוע כתחביב או כמקצוע שולי ... או לצאת לפעולה חזיתית , להגן על הסרט ולקחת
אחריות על ההחלטה ועל השלכותיה ... שאני לוקח את המדיום הזה ברצינות ויוצא להגן על היצירה
שלי ...
נהייתי קולנוען .
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה
2009, נוב׳ 3, 21:47
תודה וערב טוב
השבמחקיואב
(פרופ' יואב וייזל)
2009, נוב׳ 3, 23:54