שלמה שפירא
מהי מולדת? - בקובץ הספרותי "צפון" -ז'- 2004,
ישנה כתבה על "מהי המולדת שבה מדברים הופמנ'ית?-סוגה וקהיליית מוצא בלקסיקון-אפוס של יואל הופמן."-מאת רחל אלבק-גדרון
לא כל שפה פיוטית של אמן מצדיקה את השאלה 'מהי המולדת?' שבה מדברים את שפתו.אף שלכל יצירה, או קבוצת-יצירות של כותב אחד, יש מה שחוקרי הספרות נוטים לכנות 'פואטיקה', הרי שלא כל יוצר מעורר את התחושה שהסובייקט-המדבר שלו הוא כל כך חידתי ויחודי, שניתן לומר על יצירתו שהיא 'שפה', כלומר היא בעלת לקסיקון, תחביר קונטקסט, אטימולוגיה ומסורת משל עצמה. יותר מכך, שפה זו שמכוננת קבוצת היצירות של הופמן, נדמית כתוצר של ציוויליזציה שלימה 'אחרת', 'שכנה', הדומה בכל לציוויליזציה שלנו, אך גם שונה ממנה באופן לא מוגדר. היא נראית תוצר של 'עולם אפשרי' אחר. זו היא שפה ש'מדוברת' ב'מולדת' כל שהיא, שאותה עולה הרצון למפות ולתור, לסקור את מוסדותיה וחוקיה (אבל אולי לא בהכרח להגר אליה...)
...שאלת הסוגה של הטקסט של הופמן, היא שאלה שיכולה לפתוח את הדיון בייחוד של עבודותיו, כלומר ביטוי למולדת אמנותית לא-מוכרת.
כדי להשיב על השאלה 'מהי המולדת שבה מדברים הופמנית, יש איפוא לענות תחילה על השאלה במה שונה מולדת זו מהמולדת שלנו-יהיו מי שיהיו 'אנחנו' אלה-שונוּת המצדיקה התנסחויות קיצוניות כמו אלה של חקירה זו.
על החקירה קיראו את המאמר בקובץ "צפון" זה!!!
...המולדת של ההופמניות היא איפוא ישראל במובן הטרגי והעמוק של המילה: ישראל של הנדידה, של המולדת הפנימית, של ההגירה, כאותה ישראל של קצכן הקטן האובד בין הלשונות...ויתרה מזאת: כל עוד ישראל הפנימית היא רבויית, כלומר היא סוג של פזורה, היא יכולה להעמיד אמנות אותנטית וגדולה. רק משעה שהיא מנסה לכתוב בילידיות, הריהי שאולה ואבודה.
ומהי המולדת שבה מדברים הופמנית? אם לענות לשאלה זו בהופמניות, הרי מולדת זו איננה אלא ארץ עוץ: ארץ ששמה יוצר אפקט קומי מיידי, משום מה-באמת, משום מה?-אבל היא ארצם של ייסורי איוב.
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, מרץ 12
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!