שלמה שפירא
מיי רסוב :בנושא: "גומי לעיסה, נשים תאוותניות ואויבים זרים פחדי הגבר והתקשורת הערבית"
מיי רסוב - אמנית וסופרת ילידת ביירות ומתגוררת בלונדון וחיברה מספר ספרים בערבית ובאנגלית, וכן מאמרים העוסקים בסוגיות של תרבות במזרח התיכון)
מאנגלית: חנה קן-ברונשוויג
מתוך - "מקרוב" 10, כתב עת לספרות וחברה, חורף 2002
על גומי הלעיסה - ככלי הנשק האחרון שבו משתמשת ישראל נגד "הגוף הערבי"
..."ללא שפיכות דמים וללא קרבות: גומי הלעיסה שלפנינו מעורר דחפים מחניים, וממריץ אותם בעוצמה העולה על זו של שלושים מנות סם להגברת הכושר המיני." זהו, כפי שטוען העיתון המצרי הליברלי "אל-אחראר" ביוני 1996, כלי הנשק האחרון שבו משתמשת ישראל נגד 'הגוף הערבי'. מדובר בגומי לעיסה ישראלי, המאיים לגרום לאובדן שליטה על תשוקות מיניות, אך באותה עת גם לפגוע בכושר המיני של הגברים הלועסים אותו..."
התקשורת לא יכלה להתעלם מן התגלית הדרמתית. העיתון היומי "אל-ערבי" (עיתון מצרי לאומני-ערבי) הצהיר בגאווה שהוא זה שחשף את קשר גומי הלעיסה לפני כל עיתון אחר: "חבר הפרלמנט פתחי מנצור הסתמך על המידע שלנו כדי להפוך את האסון, ממסע עיתונאי קטן לנושא הנמצא על סדר היום של מועצת העם."
ידוע כי הקו הדק המבדיל בין שמועה לעובדה נוטה להיטשטש ואף להיעלם בקלות...עורכיהם של המאמרים השערורתיים פשוט לא עמדו בפני הפיתוי לעיל...והעניקו לה את סמכות המילה הכתובה...הדבר המדהים הוא העוצמה שצבר גומי הלעיסה התמים למראה בדמיונותיהם של קוראי אותם עיתונים, כמו גם בדמיונו של חבר פרלמנט אחד לפחות...סיפורו של גומי הלעיסה המכושף לא נשאר בגבולות העיתונות המצרית...אם שמועות מקורן בדעותיהם של האנשים המאמינים בהן, החוזריםעליהן ומפיצים אותן, הדבר מחייב אותנו להתייחס לגומי הלעיסה המכושף ברצינות מלאה...
...הייתי רוצה לחקור מעט את הדחף העומד מאחורי שמועות אלה. מהן מספרות לנו על פחדיהם של גברים ועל תפיסת הזהות שלהם? האם הן מצביעות על גבריות מאוימת או שמא על פתיחה מחודשת של המשא ומתן של יחסי מגדר ושל היחס למין במצרים ובמזרח התיכון של ימינו?ומדוע דווקא גומי לעיסה? שמא משום שנשים הן הצרכניות העיקריות שלו, והפחד מפני השפעתו של גומי הלעיסה אינו אלא הפחד מפניהן עצמן? ואם גומי הלעיסה מעיר תיאבון מיני מוגבר בקרב האוכלוסיה הנשית, איזו ברירה עומדת בפני הגברים?...ריבועים קטנים ולבנים אלה חשפו את כל הפחדים הגבריים, וללא ספק הזינו לא מעט פנטזיות על רעיון האישה האונסת. בפעולתו המהירה והיעילה, כשל מרגל בלתי נראה,.. על גומי הלעיסה על הגבריות שאיבדה כיוון...
והכתבה ארוכה וכדאי לעיין בה-בחוברת עצמה!
קטע בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, מרץ 10
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!