שלמה שפירא
פסיכולוגיה- כרך ב', מאת ד"ר ורה מהלר בהוצאת "תרבות וחינוך"
(לא מצויינת שנה-תוכלו לנחש לפי בית-הדפוס ארזי שהיה ברחוב אילת השחר בתל-אביב)(אין גם הקדמה ואין ציוני דרך בסיסיים לספר)
דר'-פרופ' ורה מהלר מחלוצי הפסיכולוגים בארץ שכל תלמיד תיכון במגמה-חברתית וכל תלמיד-סמינר שמע עליה ועיין בשני כרכי-הפסיכולוגיה שכתבה. לפני שנים רבות החלטתי לעיין בספריה והרגשתי לאחר העיון שהנושא רב ומתיש עלי, כי ספריה כללו מקורות ותורות פסיכולוגיים למכביר והכל ניתן לתלמיד בצורה אינפורמטיבית דחוסה שקשה היה לי "למצוא שם את הידיים והרגלים". אם תעיינו ב"מפתח לשמות המחברים" ו"מפתח העניינים" בסוף הכרכים תוכלו להתרשם מכך. ובכל זאת, אני חושב, שהרבה תלמידים נעזרו בספרים כחומר-עזר ואולי שיננו אותו כי היה קשה להפנימו. וכאן צריך לציין שספריה היוו בזמנו סנונית-פסיכולוגית כמעט ראשונה, למורה, לתלמיד ולכל מי שהתעניין בנושא.
צריך לזכור שבאותם ימים, בסוף שנות החמישים והששים, הפסיכולוגיה האירופית שלטה פה ומעט מאד האמריקאית והאוריינטציה הפסיכולוגית בארץ, היתה בעיקרה קלינית וחינוכית ודרך הלימוד כלל בעיקר התעמקות במקורות הכתובים של אבות הפסיכולוגיה.
לפני שאוניברסיטת תל-אביב הוקמה בקמפוס הרמת-אביבי, שמעתי עליה מפי סטודנטית שהתחילה ללמוד בחוג-פתיח לפיסכולוגיה, וכנראה שמהלר לימדה שם בזמנו והוא הוקם בקמפוס הביולוגי-אוניברסיטאי באבו-כביר ואשר עבר והתרחב וגובש לאחר מכן לפקולטה רצינית ומכובדת באוניברסיטת תל-אביב של היום.
מצאתי בעמוד 440 משהו מעניין בנושא "הנושאים העיקריים של הציור הילדותי"
"הנושא האהוב ביותר על הילד דווקא הנושא הקשה ביותר לגבי כל אמן- האדם". הילד ניגש לצייר את מושג האדם אחרת מאשר האמן והמבוגר..."
קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה 2012, מרץ 4
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!