שלמה שפירא
עאמי יא ביאע אלוואריד / עאמי ג'אג'ו בתור גבר ש- "עובד על נשים" / עאמ - עאמה - אעמאם - אבן עמי...
בערבית מצד אחד קיים הדוד (האח של אבא) ומצד שני קיים ה- "עאמא = ה- עיוורון / התעייה, אובדן הדרך והבערות.
משום מה הרגשתי לפי הדיבור הציבורי היהודי בבגדאד שמצד אבי הודגש "ענתריזם" ומצד משפחת אמי נשפכו מי-ורדים, גם אם יבול הפרח עודנו מפיץ ריחו הטוב במשפחת אמי.
ואני ילד - בעיות וסכסוכים עם ילדים ערבים פתרו אותם הדודים מצד אבי ולא מצד אמי. כך גם היום "הדוד סאם" (כינוי לארצות הברית) מנסה להווריד את מצב המלחמה באזורנו.
פעם נלחמו עמים זה בזה בעזרת סוסים. בקרב "עין-ג'אלות" בחנו את גבול יכולתו של הסוס. היום - בוחנים את גבול יכולתו של הטיל, הדבר השתנה מאז ועד היום ? - לטפח אותם ערכים קדומים של שבטיות ונקם (ההיסטוריון "אבו-שאמה") ציין זאת לפני מאות שנים והיא נכונה עד היום. ראו היום את הסרטים הטורקיים בערוץ 36 - מה שלומדים מהם - שנאה ונקם מתובלים בפלפלונים של אהבה.
כשהייתי ילד קטן בעיראק תמיד הייתי צופה מהבית אל החוץ מחלון אחד שצפה אל החוץ היה סורג שבלט מן הקיר והייתי יושב בסורג ומסתכל על עוברים/שבים ויום אחד החזקתי בידי את מברשת החליפה של אבי ונופלת מידי אל הרחוב והתחלתי לצרוח "פאצ'ה פאצ'ה..." אף אחד ממבוגרי ביתי לא הבין שה-"פאצ'ה" זה "פארשה" - המברשת שהפלתי אותה ואבדה לאבי.
חבל שאני לא זוכר את השיר ששרו ילדים בגילי בעיראק - על "עמי ג'אג'ג'ו דאכל = נכנס ל-קובה (חדר) וראה אישה ישנה ואת סופו של השיר אינני זוכר. במגדל העמק יש "עמי ג'אג'ו" שמתעסק בבניה ויזמות. יש האי" ג'ג'ו" = (מחוז ייחודי מעבר לים) במרחק כ- 100 ק"מ מדרום לחוף הדרומי של קוריאה הדרומית ושוכן במרחק שעת טיסה מסיאול.
