שלמה שפירא
הייתי רוצה להיות חוקר ולא משורר - תסמכו יותר על שירת הצפרים
הייתי רוצה להיות חוקר ולא משורר כי חוקר בדרכי עבודתו מבטא גישה של התבוננות אוביקטיבית וביקורתית ומגיע למסקנות ולא דורך ודורך כל הזמן על הרהורי לבו. "זבלן" המשורר - שופך ושופך הבלי-מלים והכל הבל. מסתכל אני על-זה ועל זה-על-זה וכתבתי שיר - אז מה?! אז כתבת! כתבו רבים לפניך ועד היום אני מוצא בתפלה הצרופה שיר - והדתיים החרדים מנסים להסביר לי שיש מרחק והמרחק בההבדל בין תורה מבוססת שבכתב לבין תורה שבעל-פה. לפעמים קצת אתאיסט אנוכי. אתאיסט שלא מתפלל לשווא והוא עצמאי בדעותיו - שלא ממש עושה חשבון עם אחרים ומעירים לי - כתבת שיר - אז מה - האם אתה והשיר יכולים לנשום את ריח הוורדים בגינת וורדי-החרדים? רבי חיים מוולוז'ין שהיה תלמידו של הגאון מוילנה הבין מהם "אמפר/אמפרים" באימפריה הרוסית ואני איני מבין היטב היום ב- "אנבידיה" ושוויה ובקושי מבין מהי המידה הבסיסית לזרם החשמלי בי ובבן-אדם. אז אל תצפו ממני שירי הנפשה שירי התעודדות והתחזקות והגשמה - נזקק אני לכל אחד מכם כי הזדקנתי וזקן אני בגופי מאוד ואיני ממהר לשום מקום - היום - מהירותי היא מוגבלותי - אם אמהר אני עלול לפול ולא לקום - כבר שייך אני ליהדות הדממה שכותב לנפשו ונוסע בהבל-הבלים חינם באוטובוס וברכבת. זה מזכיר לי שמבקשים מציפורים לשיר חינם על פסי רכבת הנוסעת בדלק-שירת-הצפרים.