שלמה שפירא
גשם גשם בוא - מַרְחַבַּא (مرحباً) לחברתי לשעבר "ברכה עשת"
לחברה הראשונה שלי "ברכה" יש היום יום הולדת וביום הולדתה ירדו הלילה ויורדים היום גשמי-ברכה - مَطَر خَيْروبَرَكَة.
עברו שנים רבות מאז שנפרדנו. אני כבר לא חי עם חתולי בית, גם לא עם חתולי בר ועיני לא רואה, גם אם הלב דואב.
החיים הם הר רטוב שאינו חושש מהגשם ומי שרטוב אינו חושש מגשם.
שאלתי פעם את עצמי - יהודי שרטוב מהגשם והגשם זועף עליו, האם חייב הוא להקפיד ולהכין לו מים לנטילת ידיים ?
בכל זאת - חייבים תמיד שהפנים יהיו שטופים ומאירים לאדם ובמיוחד לאהובה שבלב מפאת האהבה הקדושה והאהובה שבלב.
בואו ונהיה קצת צורפים - צורף שנזקק לטהר טבעת ידידות טבעת אהבה ונקבב-נאהיל כיפה על ראשינו לפני שנאכל קבב עם טורשי ,
אני כמשורר זוטר יליד עיראק אשמיע בלדה לחובש ששר את השיר הזה מזמן "יהורם גאון". גאון הדור הזה שכואב את עצמו ומרפא את עצמו ושר שיר-הלל לעצמו.
אדיר ונאור - מי אל כמוך !
„עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה וְיִרְאוּ שֹׂנְאַי וְיֵבֹשׁוּ כִּי אַתָּה יְהֹוָה עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתַּנִי”
