יום ראשון, 31 ביולי 2016

שלמה שפירא: במשך רבע שעה שתי נשים הופכות לארבע-עשׂרה נשים / שיר

שלמה שפירא

במשך רבע שעה שתי נשים הופכות לארבע-עשׂרה נשים


יום שישי שעה עשׂר בבוקר, באספרסו בר ביסטרו מנדרין בתל-אביב.
במשך רבע שעה שתי נשים הופכות ארבע נשים
ארבע נשים הופכות שש נשים
שש נשים הופכות שמונה נשים
שמונה נשים הופכות עשׂר נשים
עשׂר נשים הופכות ארבע-עשׂרה נשים
כל הנשים דוּר של צחוק בשולחן עגול.
ובשולחן ליד, גבר ישב לבדו עם בוץ-קפה הפוך בידו ושתה את צחוקן.

06.08.2011

שלמה שפירא: לדחוף לדחוף! כאן בישראל כמו אמֵריקה אֵם הצ'אנק-פוּד חוגגת / שיר

שלמה שפירא

לדחוף לדחוף! כאן בישראל כמו אמֵריקה אֵם הצ'אנק-פוּד חוגגת


לדחוף לדחוף! כאן בישראל כמו אמֵריקה אֵם הצ'אנק-פוּד חוגגת.
הרבה קונים, להעמיס להעמיס
אין מספיק עגלות, המדפים במארקטים כמעט ריקים 
אך מוטב שהמדפים שם יישארו מלאים
וילדינו סבבה בריאים ואנחנו בריאים חכמים ונבונים.
צודק שׂר הבריאות יעקב ליצמן!

6.08.2011 - 31.07.2016

שלמה שפירא: לא מן היין מן האינטרנט מן עמותהנדב תנסו לבקש הבנות לחיינו / שיר

שלמה שפירא

לא מן היין מן האינטרנט מן עמותהנדב תנסו לבקש הבנות לחיינו

לא מן היין מן האינטרנט מן עמותהנדב תנסו לבקש הבנות לחיינו.
מדוע כולם מתחילים לחפשׂ גרניונים קננונים סלבובונים צידקונים באבאתנים...כחכלילי-תקווה בחלונות הזדמנויותינו.
אך בתי-השיר שמינו.
האדמה לחמנו
ניקוד חיינו מעשׂים טובים מעשׂים יפים
כל מי שחי ומדייק בְּדם לבו, ברוא-מעלה בהיכלי מטה חוזקו יופיו תקוותו 
ורוח אלוהים ברוח פיו ברואה.

2.08.2011


יום שבת, 30 ביולי 2016

שלמה שפירא: בארץ זרה ומוזרה / שיר

שלמה שפירא

בארץ זרה ומוזרה

עוד מעט כולנו נהיה זרים כאן.
התחנה המרכזית הישנה זרה כאן.
התחנה המרכזית החדשה זרה כאן.
שכונת שפירא זרה כאן
שכונת מונטיפיורי זרה כאן
שכונת התקווה זרה כאן
המטבחים הכשרים זרים כאן
מגדלי ועוזרי הירקות זרים כאן
אפיית הלחם זרה כאן
ניקיון הבית והארץ זר כאן
עוזרי ההוראה והנפש זרים כאן
האוטובוסים בעכשיו ולעתיד זרים כאן
והחרדים חרדים.
הוֹ מולדתי מולדתי! האם זה אני שמתרחק לזרוּת או את זו שמתרחקת?
הכל משתנה כל הזמן מסביבי ומסביבך:
בעולם האישי שלך ושלי
בעולם הקטן שמסביבך ומסביבי
בעיר שלך ובעיר שלי
בארץ שלך ושלי
בעולם הגדול שלך ושלי...
האם כך חיים ונחיה בנפש הגלובלית?!

30.07.2016

יום שישי, 29 ביולי 2016

שלמה שפירא: בשנת 2006 / כמו שיר

שלמה שפירא

בשנת 2006
               ל- אבישג

בשנת 2006.
שנינו גלשנו באתר להיכרויות. 
היא נראתה בעיני אישה נאה חכמה עדינת ידידות-שׂיח, אך לא נפגשו צעדינו.
כעבור מספר חודשים, זיהיתי אותה על-פי תמונתה באתר, מתוך קהל עצום ורב בכיכר רבין.
כאשר ראיתי אותה במציאות - במקרה - בהפתעה
שרה מנגינת עולמי, צייצה ציפור נפשי. 
חשבתי לתומי "המזל מדריך עולמי".
לא הכרתי אותה פנים אל פנים וגם היא לא הכירה אותי.
הדילמה הייתה באותו מפגש-פתע - המקלילים או מחמירים בזהויותינו?
היא החמירה ולא הכירה.
רק למחרת הודתה באמייל שהיא אכן הייתה האישה מן האתר להיכרויות.
בהיסוס אותו רגע של מפגש היססתי הרגשתי וחשבתי:
טריטוריות נשארות שמרניות קפדניות פטריוטיות וזה קורה דווקא במהלכי חיי אהבותינו.
כאשר מישהי שמעה על ההתרחשות "האגדית" הזאת, היא אמרה:
"כל אחד והמזל שלו". זה הזכיר לי אִמְרה מן השׂפה היהודית-בגדאדית. 
מאז הפסקתי להאמין במזלות.

19.09.2006

יום חמישי, 28 ביולי 2016

שלמה שפירא: אל נתנהג כנפרולוגים תועים בחיינו / שיר

שלמה שפירא


אל נתנהג כנפרולוגים תועים בחיינו
  
אל נתנהג כנפרולוגים תועים בחיינו - שבוחנים כל הזמן 
מחיצות קשות על גדרות אוסמוטיות מפעפעות קושי.
ננהג כזרימת נחל במפלים הגיוניים מושכי-ארץ למקומי בלבבי
נקפיד על תפקוד היכל האדם 
ובכליה הטובה נתייעץ, נשמור ונצודד תמיד על המיית לב של זהב.

5.08.2011


שלמה שפירא: למי הפעם מדגדג לו ולא מדקדק בנתונים כדי להשיב את "המזרחיות המתקנת" / שיר

שלמה שפירא

למי הפעם מדגדג לו ולא מדקדק בנתונים כדי להשיב את "המזרחיות המתקנת"


למי הפעם מדגדג לו ולא מדקדק בנתונים (אולי בשביל רייטינג או אינטרס אישי)
יש שאזרח ממוצא מזרחי פתאום נזכר קם וזועק "שד! שד! שדים שדים!" (הוא מיד נזכר בטנטל! הטנטל הבגדאדי)
ומנסה לתפור לכולנו בגדי-מלך מזרחיים בשביל לחזור הביתה, לאימא הולדת-מולדת, לאבא תותי-פרוטי, לסיר הבשׂר האחווה והשלום...
שב בשקט! וכי מה פתאום נזכרת בשדים ורוחות?
התעלמת שנים רבות, אפילו מקליפות-מגורדות מהמזרחיות שלך!
ישנת הרבה זמן - שנים רבות וקמת מאוחר לזעוק.
גם אם עבדת שנים רבות וקשות, התקדמת בעבודתך ועשית למען יצירת הילת הפרסונה שלך ותפרת חליפת רייטינג משלך, האם תוכל להשיב היום אמנונים משתכנזים להיות שוב מזרחיים בימה של הכינרת?!
אמנון ובקאללה (בטא את הק' ב- בקאללה בקוף עיראקית!) הם כבר ישראליים לכל דבר.
תשכח מלהשיב ל"מישתכנזים" (לפי טענתך), את ה"מזרחיות המתקנת" לא לימים ההם ולא בזמן הזה.

10.08.2013

שלמה שפירא: חשבון נפש על סף גאולתו של אדם

שלמה שפירא

חשבון נפש על סף גאולתו של אדם
           מוקדש לזיכרו של איש טוב ויקר זיכרונו לברכה - עזרא עוזרי ע"ה - שהלך לעולמו השבוע ב- י"ט בתמוז תשע"ו

הגיל הוא שמיים לתקווה הנחלמת בין מציאות לאידיאל.
כבר שכחתי מתי יש לי יום-הולדת.
מה יקרה בין העולם הקטן לעולם הגדול
כאשר כבר לא יודעים באיזו שעה חודש ושנה נולדים
ובמפת הכוכבים רב-שׂיח הומה עם בורא העולם.

28.07.2016

יום שני, 25 ביולי 2016

שלמה שפירא: "זה קסם לנגן במסור, כי יודעים מאיין הוא בא הצליל ולא יודעים לאן הוא הולך" / מוקדש לפרופ' אריה ורדי - מנחה תכנית "האינטרמצו עם אריה" החביבה מאד עלי

שלמה שפירא

"זה קסם לנגן במסור, כי יודעים מאיין הוא בא הצליל ולא יודעים לאן הוא הולך"
                         מוקדש לפרופ' אריה ורדי - מנחה תכנית "האינטרמצו עם אריה" החביבה מאד עלי

לאחר ששמעתי את נגינתה של נטלי פרוז
גליתי שניתן לנגן על מסור את בטהובן.
עד עכשיו לא הצלחתי לנגן על כלי נגינה כלשהוא.
הפעם, בגילי המופלג, אולי אצליח לנגן על מסור כדי להבריח את החושך ממני.
מסתבר שמסור יכול לשמש כלי-נגינה ולא רק מכשיר לכריתת עצים:
אוחזים במסור בין הברכיים כששִׁנֵּי המסור פונים אלייך
יוצרים צורת S למסור, מכופפים אחורה קדימה מעלה מטה אלייך ומאלייך
יד שׂמאל חייבת להיות עם זרוע חזקה 
יד ימין חייבת לדעת למשוך בהרמוניה קשת
אצבעות ידייך עמלות כל הזמן על המתח
וכך יוצאים מחריקות החיים לצלילי החיים המתוקים.
בו בזמן ניתן לעורר ישנים, שדים וינשופים, להשמיע יללות רוח וקריאות חתולים ו'ו'ו'ו' וכמובן לנגן את בטהובן.
"זה קסם לנגן במסור, כי יודעים מאיין בא הצליל ולא יודעים לאן הוא הולך" - מדגיש פרופ' ורדי
אני נבוך ומוריד עיניים, כדי להתרכז בנפלאות נגינתה של נטלי.

25.07.2016

יום ראשון, 24 ביולי 2016

שלמה שפירא: כתוב על הכל כי בהכל אין קול / שיר

שלמה שפירא


כתוב על הכל כי בהכל אין קול


כתוב על הכל כי בהכל אין קול:
חסרות מילות נשמה
חסרות מילות עזרה
חסרות מילות נחמה
חסרות מילות אהבה
חסרות מלים של האל שבתוכנו
חסרות כל טפה וטפה ממענה לשון החיים.

6.08.2011

יום שבת, 23 ביולי 2016

ד"ר שאול סחייק - מחקר על יהודים פולנים מצבא אנדרס שהגיעו לעיראק (1942-43) אני ניסיתי לספק אינפורמציה למחקרו

שלמה שפירא

ד"ר שאול סחייק - מחקר על יהודים פולנים מצבא אנדרס שהגיעו לעיראק (1942-43)
אני ניסיתי לספק אינפורמציה למחקרו


יצא לי לעזור לידידי ד"ר שאול סחייק במחקרו זה . ד"ר סחייק היה מבקר לעתים קרובות בספריה המרכזית באוניברסיטת ת"א והרבה פעמים היה סר למעבדתי במחלקה לבוטניקה ותמיד היה מעיר לי "איך אתה יכול לחיות עם הריחות האלה " – זאת הייתה מעבדה גם למיצוי שמנים אֵתריים מצמחי רפואה.
באותן הזדמנויות ואחרות היינו מחליפים דעות וכאשר אמר שמחקרו תקוע , כי אין מספיק חומר כתוב בנושא חשוב אחרי הדוקטורט ואין מספיק אינפורמנטים לראיין זה בנושא, עשיתי בשבילו עבודת בילוש-שרשרת הרבה
שעות (ולא על מנת לקבל פרס!) בקרב ידידים מכרים וחוקרים כדי לעזור לו בנושא ולבסוף מצאתי את הציירת פולה וייצמן (מאירסון) מפליטי היהודים הפולנים האזרחים בטהראן , ודר' סחייק יצר קשר עמה ומסרה לו עשרות שמות של חיילים יהודים מצבא אנדרס הפולני, שאחד מהם היה בעלה, ואחר - למשל, הוא "דוד עזריאלי" (אותו עזריאלי שעל שמו נקרא הקניון מול הקריה בת"א !) .

בדברי התודה בפתח ספרו מודה ד"ר סחייק בראש רשימתו לד"ר יהודה תג'ר ומיד אחריו הוא מודה לי ( תודה לשלמה שפירא על שקישר אותי עם פולה וייצמן ...)

על צבא אנדרס :
צבא אנדרס הוקם על אדמת ברית- המועצות ומנה כ-70.000 חיילים מתוכם כ-4500 חיילים יהודים פולנים , שאליהם הצטרפו כ- 1500 פליטים יהודים ובהם כ- 750 ילדים המוכרים כ"ילדי טהראן" שאחד מהילדים הוא ידידי פרופ' יוסף נוימן.

על דר' שאול סחייק :
נולד בבגדאד בשנת 1917, סיים את בית-הספר להנדסה, ואת המכללה המלכותית הצבאית בעיראק. הוא עלה לארץ בשנת 1941 ועסק בעבודות שונות עד צאתו לגימלאות. בתקופת עבודתו המשיך בלימודיו האקדמיים, התמחה במזרחנות ובתולדות עם ישראל וקיבל ד"ר במזרחנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים בשנת 1992. מחקריו רבים בחקר תולדות יהודי עיראק בדורות האחרונים ולולא
מחקרו על המפגש בין אלפי הפליטים והחיילים היהודים מצבא אנדרס הפולני ,לבין יהודים בעיראק ובאיראן פרק חשוב זה היה הולך אל הנשייה.
ספרו "פרשה עלומה" דן בפרשה זו.  

30.05.2011

הבעת דעה בשנת 1988 / על הערבי בשטחים - וויכוח מזווית-מניאקית - 1988

הבעת דעה בשנת 1988
על הערבי בשטחים  - וויכוח מזווית-מניאקית - 1988
"בטח אני הולכת עם ערבים! אבל המניאקיות האלה הולכות אתם בשביל ההנאה, לא בשביל הכסף"

על המשמר/ עמירם כהן/ על הפנים/ מוסף שבת עמוד 13, 3/6/1988



בזעקות "מזדיינות עם ערבים" התנפלו הפרוצות בנוה-תרצה על עורכות "דרך הניצוץ" - מיכל שוורץ ורוני בן-אפרת.
הלכתי לבקש הסברים מחביבה מבת-ים העומדת כל ערב על הכביש ליד בריכת גלי-גיל ברמת-גן.
"... בטח שאנחנו הולכות עם ערבים... ובחורה שתגיד לך שהיא לא עולה (לרכב) עם ערבי היא משקרת עלייך בעיניים! הכי טובים אלו מהשטחים. לא עושים בעיות בכלל, וגומרים מהר, למה הם מפחדים כל הזמן מהמשטרה. בטח אני הולכת עם ערבים! אבל המניאקיות האלה הולכות אתם בשביל ההנאה, לא בשביל הכסף..."

6.08.2011

שלמה שפירא: ריח ג'ורה / שיר

שלמה שפירא


ריח ג'ורה

ריח ג'ורה, מזיעים מתעלפים
יש אנשים מסכֵנים בעולם ש-ג'ורה בשבילם סכר-גרון מרוב זעקה
אין להם אפילו אלפית כינור בשביל הנשמה.

6.08.2011

התקבל אמייל עם מסר יפה!

התקבל אמייל עם מסר יפה!


חשבו על מי שלא יכול לדבר.
חשבו על מי שאין לו מה לאכול.
חשבו על מי שישן לבד בלילה ומתפלל לאהבה.
חשבו על מי שהלך בטרם עת.
חשבו על מי שמשלים את אותו המרחק ברגל.
חשבו על המובטלים, הנכים ומי שרוצה אך לא מסוגל לעבוד...
   זכרו שאף אחד מאיתנו לא מושלם, וכולנו בני אדם.

האדם צריך להסתכל כל חייו לחמישה כיוונים!!!
קדימה- כדיי לדעת לאן הוא הולך...
אחורה- כדיי להיזכר מאיפה הוא בא...
למטה- כדי לראות שהוא לא דורך על אף אחד בדרך...
לצדדים- כדי לראות מי תומך בו בשעת צרה...
ולמעלה- כדיי להיזכר שיש מי שתמיד מסתכל ושומר עליו!!

החיים הם מתנה - חיו  אותם!

שלמה שפירא: האלילים שבדרך / שיר

שלמה שפירא

האלילים שבדרך

מי לא אוהב ליצור
אני אוהב ליצור אתה אוהב ליצור
נבראנו בשביל ליצור
אך אין אנחנו מסוגלים ליצור את כל מה שכוחנו יכול ליצור.
אדם מאמין ולפעמים מנסה ליצור לפי כוחו ואינו יוצר.
רק אלוהים יכול ליצור את כל מה שכל כוחנו מסוגל ליצור.
אלוהים ממיין יצירתו לפי שמשות וחורים שחורים
ואנו המנסים להתקרב לשמשות ולחורים השחורים, נכווים לא פעם, מתלהטים ומתאדים או נסוגים ונהדפים מיד...
היצירה אלוהית אינה יצירה אלילית.
הרגשנו זאת לא פעם, עוד מקטעי יוונים ורומאים.
את הלקחים לא למדנו וגם לא לומדים, מנסים להפוך עצמנו אלילים.
תיראו תיראו היום - עד כמה כל אחד ואחד מאיתנו מנסה היום להפוך אליל.

2.01.2010

יום שישי, 22 ביולי 2016

שלמה שפירא: חוקר צמחים שאני מאד מעריך - ד"ר יעקב ליפקין* / על אנשים

שלמה שפירא

חוקר צמחים שאני מאד מעריך - ד"ר יעקב ליפקין*


אחד מחוקרי הצמחים שאני מאד מעריך - ד"ר יעקב ליפקין
בשבילי הוא חוקר טוב, אדם טוב ידיד ומורה.
תנסו לשאול אותו שאלה והוא יסביר לא על פי הזמן הפנוי שלו, אלא על פי הזמן הפנוי שלך,
אין מצידו זמן מוגבל לשואל אותו.
על שני בחורים טובים חרוצים מתמידים וישרים המלצתי בפניו שיקבלם כדי לעזור במעבדתו:
את יוסי פודור ואת אלי כהן
ושניהם "ליקקו את אצבעותיהם" מהמורה הטוב מהחוקר הנערץ ומהאדם הנאור.
שירבו אנשים נאורים חוקרים טובים ומורים נאמנים הדבקים במלאכתם כמוהו!

* ד"ר יעקב ליפקין חוקר במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל  אביב. עסק שנים רבות בצמח ואדמה, מכיר את צמחי ארץ ישראל, מכיר היטב את ים-המלח על המלחתו ובעיותיו, הוא גם בקיא בצומח הליטורלי לאורך חופי ארצנו, מנסה להתחקות אחרי נישות של עשבי ים ובקטריות קושרות חנקן ועוד אורגניזמים ימיים המצויים בשרשרת המזון שלנו. משתף פעולה עם עוד חוקרים במחלקה לבוטניקה המשיקים אותו נושא כמו פרופ' סיון בר ופרופ' עמרם אשל.

2.01.2010

שלמה שפירא: אהבתיך אוהֵב אותך אֹהַב אותך / שיר

שלמה שפירא

אהבתיך אוהֵב אותך אֹהַב אותך


אהבתיך אוהב אותך ואֹהַב אותך
שנים אהבתיך כיעקב אבינו לרחל וכמה שנים עוד דרושים, יותר מארבע?
ומה עכשיו שגֵוִי כצל עובר בשמש-שלוואי-עוד-תזרח ארבע שנים
ואיך אוכל להבטיח למישהי ממשות של אהבה?
ידידך אני וכל יום שיחלוף ואני חי אנסה לממש אהבה.
אשרי המאמין יום-יום, שעה שעה שנהיה בריאים ומאמינים בישועתנו.

19.07.2016

יום רביעי, 20 ביולי 2016

שלמה שפירא: כל-כך אהבתי לשבת על ספת הגעגוע שלך / שיר

שלמה שפירא

כל-כך אהבתי לשבת על ספת הגעגוע שלך

כל-כך אהבתי לשבת על ספת הגעגוע שלך
לנשום אותך בתעוזת נפש
לשתות תה מתובל בטעם דבש
לטעום מפלחי התפוח המפולח בתמר
בעצם הבאת צלחת-פרח הדורת פרות והשקד מְשֶקֶד הבית
שוקקת חיים בהיותי חולם על חן יופייך
יופי מלכים לך, מלכה שזכיתי ללקט שקדי-חן תחת שולחנה
תבורכי אישה-נערה יפת-עיניים יראת-שמים!

20.07.2016

יום שני, 18 ביולי 2016

שלמה שפירא: אי אפשר לקנות חרות-נפש בכסף. / שיר

שלמה שפירא



אי אפשר לקנות חרות-נפש בכסף

אי אפשר לקנות חרות-נפש בכסף.
כי כסף פסולת על סולת נִדְגָּלוֹת,
ואם קונים חרות-נפש בכסף, 
מַזְנִים את האדם
משלשלים ללבו סם-מרירות
מצוויחים עורבים תחת לשונו
מדעדעים עליו גיהנום
סיומו בשקר-פְרוּצוֹת ופוֹרְנָאות.

נאמנת חרות-נפש האדם
שלא תעדה דבר שקר דבר שוחד
שלא תתכסה בחביקת ערפד.

25.05.2011

יום ראשון, 17 ביולי 2016

שלמה שפירא: זווית הראייה של סֶלֶבּ-סינדרלי / שיר

שלמה שפירא

זווית הראייה של סֶלֶבּ-סינדרלי 

ממקום אחד הוא נראה קטן וחסר משמעות 
ממקום אחר הוא נראה רב-רושם ועצמתי
הכל תלוי בחלונות דמיוניו.
מחלונות גורדי-שחקים הוא רואה עיר ים ואופק שלם 
אך גם הוא משקיף לננס לזעיר שבתוכו
וזה מפחד השׂטן המקטרג והמלאך המצווֶה לשומרו היושבים על כתפיו. 
השאלה עד-כמה הוא רוצה להגיע באמת ובתמים למפלט הלב שבתוכו.   

15.07.2016

יום שבת, 16 ביולי 2016

שלמה שפירא: השקט חלום נשׂגב בענני ברק רועמים להושיע בנו גשם / שיר

שלמה שפירא

השקט חלום נשׂגב בענני ברק רועמים להושיע בנו גשם

חשבתי בגעגוע רב-חן יופייך.
ארנה נאה וחמאנית, בחלב אורן תמירה טמיר סודהּ.
עוגת-אור מקשת צבעיה נאדרת שקט.
השקט חלום נשׂגב בענני ברק רועמים להושיע בנו גשם.

5.07.2016

שלמה שפירא: ממעט זרעי התקווה / שיר

שלמה שפירא

ממעט זרעי התקווה


לבבי לבבי, הַיַּפְנִים לקחֵי עברי:
שאין בונים בלי רצון לאהבה
שאין מדגילים בלי כוונת ידידות
שאין מונעים בלי תקלה במציאות
שאין חורקים שיניים בלי ספירה לאחור
שאין מצעידים שׂמחה בלי קירוב לבבות
שאין שומרים סוד בלי עקשנות
שאין מפנימים לקח בלי דריכות
... ממְעט זרעי התקווה .

3.10.2008 

יום שישי, 15 ביולי 2016

שלמה שפירא: אני המזרחי בעברי, לא הייתי רוצה להפקיד את מזרחיותי בידי ארז ביטון / הבעת דעה

שלמה שפירא

אני המזרחי בעברי, לא הייתי רוצה להפקיד את מזרחיותי בידי ארז ביטון

אני מזרחי אומר כל דבר דוגרי דוגרי.
אני משורר ישראלי ולא הייתי כותב שם משפחתי בלועזית בכניסה לביתי.
אני מזרחי עם קצת רקע "שדפקו אותי" אבל אני ישראלי לא מזרחי ולא אשכנזי.
אני העולה החדש מעיראק חוויתי מצוקות, לפעמים עד עוול, אבל זה היה נחלתו של כל עולה חדש שעלה לישראל.
אני ההיסטורי ולא ההיסטרי, מנתח ועוקב אחרי "הזעקות המעגליות" ומרגיש שהכול הבל וזה שמדגישים אמת, לא תמיד אמת יציב נכון וקיים לעד.
עברו עשרות שנים, אני לא מזרחי לא אשכנזי אני ישראלי. עם ישראל חי ונהדר.

אני המזרחי בעברי, לא הייתי רוצה להפקיד את מזרחיותי בידי ארז ביטון.

15.07.2016

יום חמישי, 14 ביולי 2016

שלמה שפירא: איפה הנוער השורשי הרציני שבו נפקיד את בטחון עתידנו ואת ארצנו ? ההרגשה שלי לא טובה!

שלמה שפירא

14.10.2008
איפה הנוער השורשי הרציני שבו נפקיד את בטחון עתידנו 
ואת ארצנו ?   ההרגשה שלי לא טובה .

מתגובות צעירים לבלוג שלי ולבלוגים של אחרים עולה:   
בני נוער שבעצמם כותבים בלוגים, מתייחסים לחמרים בבלוגים שנכתבים באווריריות תלושה וברדידות להבנת הנקרא, זורקים באוויר סתם תגובות ללא כל קשר ולפעמים התגובות טיפשיות.
אתה עומד לרגע נדהם ושואל את עצמך לאן מועדות פני צאצאינו, תרבותנו ביטחוננו ועתיד ארצנו .
דוגמא אחת מני רבות שנכתבו בבלוג – ואותה מחקתי וכדוגמתה אני מוחק הרבה:
בלוגר בן 14 מגיב על חג וסוכה ומציין בבלוג שלו -
שביום הכיפורים צם כארבע שעות ולאחר מכן חגג ב"זלילתו" ,
שׂם תמונה יפה של בחורה יפה בפתיחת הבלוג שלו ומציין שהיא לא מאושרת
וכשקורא שיר על חג מציין " תמיד האמנתי שחגים הם בעצם חגיגה של צביעות."
על אלו שרשים גדלים נוערנו ומבטיחי עתידנו ?

הבלוגריה הסטנדפיסטית התת-רמתית הזו התהיה בגורל שלנו ועלא באב-אללה שלנו?

כמה חבל !

חומר למחשבה ועשׂייה מידית בתוכנו!

יום רביעי, 13 ביולי 2016

שלמה שפירא: מצאתי מודעה: {הסרט "מלכת המדבר" ישנה לך את החשיבה} ואני תהיתי / הבעת דעה על סרט

שלמה שפירא

מצאתי מודעה: {הסרט "מלכת המדבר" ישנה לך את החשיבה} ואני תהיתי:

מדובר ב- גרטרוד (מרגרט) לות'יאן בל (1968-1926)
קראו לה "מלכת המדבר"
היא הייתה שׂחקן ראשוני במרד הערבי בזמן מלחמת העולם הראשונה ואחריה. בזמנו המליכה מלכים ואמירים מבלי להזדקק לאקדחים.
היא למדה שׂפות ודיברה ערבית עם יושבי שבטים ובמיוחד עם שייח'ים בכל מסופוטמיה.
ואני שאלתי את עצמי, האם יופייה וכישורה האנגלי, עזרו לה, בסופו של דבר, למות מות אצילים ומניחים שככל הנראה שמה קץ לחייה במוזיאון ארכיאולוגי שאותו הקימה בבגדאד.
אם הייתה חיה היום, היא לא הייתה צריכה לג'י פי אס כל חצי שעה, גם לא למסך סלולרי כלשהו, כי עובדה ויתרה על משקפת ועל כל עצה ממומחי ריגול, היא הייתה מרגלת לעצמה ובעצמה החליטה איך להשתמש בחקר הרב ממחקריה.
שׂמחתי לראותה, רוחצת, לפעמים, את עצמה בלבוש ג'לבייה בלב מדבר במי באר.
אהבותיה בסרט בטעם אנגלי אך מושפעים מאד מהנעשה במקומות אשר נמצאה והיו רחוקים מתפיסת מעמדה האמיד האנגלי ומה שהחליטה - החליטה. 
ממש פמיניסטית לדוגמה! לביאה-פמיניסטית בלב העולם הערבי מלפני כמאה שנה! האם בגלל זה תהיתי?!

12.07.2016

יום ראשון, 10 ביולי 2016

שלמה שפירא: שׂפה / שיר

שלמה שפירא

שׂפה (הערה: קבלתי אתמול אמייל ממורה לעברית: "רק מי שבאמת שולט בשפה העברית יכול לעבור את המבחן הזה!")

שׂפה סגורה ומסוגרת אצל המורה לעברית.
מורה נִשְׁאר מורה.
כשהוא מנקד, השׂפה עוד יותר אזוקה.
ואיפה המורה "אליעזר בן יהודה" שייגש למורה לעברית ויבקש ל- "טועה" הנחה.
לשיעור עזר ולעוד שיעור עזר פוקד המורה.
צריך להזכיר למורה: שבכל מקרה, לא להעמיד את הטועה התועה בשׂפה, בפינה של בושה.

10.07.2016

(הערה: האם "הסולם של השׂרה מירי רגב" החדש והמחדֵש יכול לעזור במשהו ל- "טועה" היום?)

שלמה שפירא: רק לאחר נפילה מעריכים טיב הזקיפות שהייתה / שיר

שלמה שפירא

רק לאחר נפילה מעריכים טיב הזקיפות שהייתה:
איפה כל אלה שפרגנו, אלה שתמכו אלה שעודדו אלה שאהבו אלה שליקקו...
עם נפילתך נמֵסו.
השתדל להיות זקוף בזכות עצמך, כדי לא ליפול בידי כל אלה.

10/07/2016

יום שבת, 9 ביולי 2016

שלמה שפירא: כך קברו בשנות החמישים ששים בהרצליה / שיר

שלמה שפירא


כך קברו בשנות החמישים ששים בהרצליה

בבית הקברות בהרצליה – שנות החמישים ששים
שורה אשכנזים
שורה ספרדים
שורה אשכנזים
שורה ספרדים...
אבי נקבר בשורה יג' בחלקה ישראלית עם שורות אשכנזיות ושורות ספרדיות ולא ידע שכך ייקבר וטוב שלא ידע.
אבי - יצחק גורג'י שבירו ע"ה - היה הרוקח הראשון במרפאת נווה-עמל בהרצליה ושירת כל אחד ללא הבדל בין עדות. ת . נ . צ . ב . ה

11.10.2008

שלמה שפירא: מישהו יוזם ועורך שירה, "תקע" לכף ידי ארבע מאות שקלים וחשב שאהיה לו לחייל / שיר

שלמה שפירא


מישהו יוזם ועורך שירה, "תקע" לכף ידי
ארבע מאות שקלים וחשב שאהיה לו לחייל.
והוא טעה:
בבורסה של כסף, אני האזרח הקטן חסר הכסף, חי בצד
גם אם הכסף משתחווה לכסף, אני חי בצד
גם אם צעדי כסף גדולים דורסים צעדי כסף קטנים
אני חי בצד וביושר, ולא משתחווה לכסף.
אני אזרח נקי משוחד חי לפי יכולת עמלו ולא משתחווה לכסף.

11.10.2008