שלמה שפירא
חביבה פדיה -על "האני" האוניברסלי בשירה של היום, שהוא מוצמד לדגם של "האני" המערבי!
במישורי המוזיקה הפופולרית והמוזיקה של הפיוט התרחשו ומתרחשים רעד ותזוזה בתוך הקודים הליגיטימיים של התרבות, ובשדה השירה לא מתרחשת אותה תנופה-טלטלה מתבקשת!
אביא כאן משהו מרוח-הדברים של מסתה שהתפרסמה בעיתון "הארץ" ובמוספים ספרותיים.
"...הגיע העת לזוז מראיית השירה העברית מזווית של השדה הפואטי הנשלט על-ידי ההגמוניה החולשת על רוב היצירה בשירה העברית המודרנית...ויש לזרז באופן יזום ומנוסח היטב, ברמה הקונספטואלית, את מיזעורו ולהחיש את פריצתם של מודוסים פואטיים חדשים ונוספים וכך להפוך את השדה הפואטי הזה כפרט בתוך התשבץ הכללי של השירה העברית...הקריאה שלי לפתוח שדות פואטיים חדשים בשירה העברית. הקודים האסתטיים של כל שדה ייבחנו בהתאמה עם התכנים והזיקות הפנימיות בין המבע ואופניו...קיים "אני" אוניברסלי שהוא מוצמד לדגם של ה"אני" המערבי, ויש דחיקה של ייצוגי "אני" אחרים, כמו "אני" פריפריאלי, או "אני" מן המזרח, והרחקת האופציה הזו מן השירה, באופן לא מודע או שלא מתוך כוונת מכוון, משקפת מבלי משים את המובן מאליו של התרבות. היא משקפת אִלמות בתוך השירה, והאלמות בתוך השירה היא תואמתה של ההדחקה התרבותית הכללית...צריכה לעלות קריאה לרב-קוליות חברתית ולגיטימציה לכל ה"אני" בשירה...הפריצה הזאת...ששוברת קיר של אטימות, ופורצת ערוצים סתומים, מאפשרת פריצה של צורות ואפשרויות, פורמת ומטלטלת הגדרות - ואינה מנסה עוד להציג את "האני" שלה מתוך החליפה התפורה זה כבר, ומונחת בארון...לא די בקבלה אוהדת של זיכרונות או רסיסי "אני", ממקום אחר. קבלת פנים נאה של מבקר ספרות למשורר, אשר ודאי זקוק לה לפני עשרים שנה ויותר, אין בה די לעכשוונו, ואנו רשאים לדרוש יותר מזה."
6/7/2013 00:59 קטע זה פרסמתי בבלוג שלי ב- וואלה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!