שלמה שפירא
על יהושע מרגולין ועל חשיבות משנתו להדגמה בשיעורי הטבע ועל הצעה לשאלון הסתכלות למורי הטבע
(שלמה שפירא ו- צבי גלינקה הדגימו רבות בהשתלמויות למורים לחקלאות ולטבע בישראל)
ההדגמה בשיעורי הטבע - "טוב מראה עינים מהלך נפש" חשובה לא פחות משיטת הלימוד הפרונטלית. בנושאים של החי והצומח מופיעים שאלונים שונים להסתכלות: מהם שאלוני הכנה, מהם שאלונים לעבודה עצמית בשעור, ומהם שאלוני סיכום.
יהושע מרגולין טיפל בצורה רצינית להבאת ידיעת שאלון ההסתכלות למורי הטבע ואף חיבר ועיבד שאלונים להסתכלות, אך אלה לא הגיעו לשלב של מערכת מסודרת בזמנו.
מתוך: "לימודי הטבע למורה, לשנת הלימודים השישית", הוצאת עמיחי, 1967, ציורים: משה כגן.
מן הויקיפדיה:
"יהושע מרגולין נולד ברוסיה בכ"ח תמוז, תרל"ז, 1877 .
בילדותו ובצעירותו למד הרבה תורה אולם השתלם גם בלימודי השכלה כללית. מרגולין היה בעל נפש פיוטית, אהב להתעמק בספרות המקרא, התלמוד והאגדה, ושמח מכל גילוי על החי והצומח במקרא.
לגביו הטבע נברא להנאתם ולתועלתם של כל בני האדם והיהודים בכללם והיעוד להחיות את הקשר בין הטבע והאדם היה נר לרגלו. גישתו החדשנית והמהפכנית שאת טבע ארצנו יש ללמוד בשיטת הניסוי וההסתכלות, ההתבוננות והעבודה העצמית- הביאה אותו להכרה שבוטניקה וזואולוגיה מוטב ללמוד מחוץ לכתה.
זיקתו ואהבתו הרבה לערכי העבודה והעמל, נאמנותו למפעל ההתיישבות וקשריו ההדוקים עם התנועה הקיבוצית, הביאו את מרגולין להצטרף אל הוגי הרעיון של סמינר הקיבוצים שיהיה מוסד להכשרת מורים ומחנכים ולא לשם ידיעת הטבע בלבד, אלא לשם הכשרה מלאה בכל מקצועות המדע והאומנות שהמורה והמחנך זקוקים להם."
תכונותיו של שאלון הסתכלות טוב:
שאלון טוב הוא שאלון המשיג את מטרתו. השאלון צריך להיות מותאם לרמת היכולת של התלמידים. בכיתות הנמוכות הוא צריך להיות קל ומפנה את תשומת-הלב לפרטים הבולטים ביותר באובייקט. בכיתות הגבוהות יש להוסיף פרטים שאינם בולטים, אולם הם בעלי חשיבות. פרטים בעלי חשיבות קטנה יש לתת רק אם הם עוזרים למיון הסיסטמתי ורק בלימוד החלק הסיסטמתי שבתכנית.
להלן כללים אחדים להכנת שאלון הסתכלות:
1. לצמצם את מספר השאלות, במידה שהכיתה נמוכה יותר.
2. לצמצם את מספר הפרטים שבנושא. אם הם מרובים יש לטפל רק בחשובים.
3. לערוך את השאלות בסדר הגיוני. בהסתכלות בצמח - החל בחלקים התת-קרקעיים וכלה בעל-קרקעיים. בהסתכלות בבעלי-חיים - הראש, הגופה, הגפיים וכו'.
4. לכוון את השאלות לתיאור פרטי האובייקט ולא להציג שאלות כלליות. במקום: תאר את העין - השאלות צריכות להיות: מהי צורת העין? מה צבעה? היש עפעפים? וכו'.
5. לנסח את השאלה בלשון פשוטה ובהירה.
6. לנסח את השאלה כך שתעורר מחשבה, כמוף במה מסייע פרט זה שמיבנה גופו של האובייקט לפעולה זו או אחרת?
7. מותר להביא בסעיף אחד שתים-שלוש שאלות בזו-אחר-זו., בתנאי שכל שאלה נובעת מזו שקדמה לה.
"יואב סגל" ארגן את המפגשים האלה. יואב סגל היה אב המרכז ללימודי הטבע באזור תל-אביב. מיקום המרכז היה ברחוב יבנה שממוקם קרוב ל- "בית הכנסת הגדול "שברחוב אלנבי.
השבמחק