יום שבת, 18 ביולי 2026

שלמה שפירא: יושב לי על ספסל עם מקל הליכת הנדודים שלי

שלמה שפירא

יושב לי על ספסל עם מקל הליכת הנדודים שלי

יושב לי על ספסל עם מקל הליכת הנדודים השבוע בערב יום רביעי במרינה בהרצליה. הרבה ערבים - ילדים צעירים וזקנים פוקדים את המרינה ומשתלבים בהליכה יחדיו לאורך המזח. באה אישה ערבייה עם בנה הצעיר ושאלה אם הם יכולים לשבת על אותו ספסל. עניתי "עלא עיני ועלא ראסי". פתאום  עיניי וראשי מבולבלים : ערבייה יפת-עיניים, צעירה, עם עיניים יפות, עור פניה בהיר, מנהלת בית-ספר בירושלים מטיילת בהרצליה. על מעקה המרינה כתוב: " אסור לצוד דגים במרינה" ואני הכרתי עם השנים שבאים אנשים בעיקר דתיים יהודים עם הלחם הנשאר המיותר שלהם ומאכילים את הדגים במרינה, גם צפרים כמו דרורים משתתפים בסעודה.

אישה יפה הערבייה הצעירה, מכוסה מכף הרגל ועד הראש ורק עיניה היפות בורקות וזועקות ביופיין. היא מנהלת בית-ספר בירושלים. שאלתי לשמה והיום איני זוכר את שמה. שאלה לשמי ושוחחנו בעברית ובערבית ותהתה עד כמה אני מבין ערבית. כשאמרתי לה שתורגמו מהספרים שלי שירים שלי מעברית לערבית וגם הספר שכתבה אשתי בעברית תורגם לערבית ולאנגלית, הייתה התעניינות מצדה על כתיבתי ואפילו נכנסה לראות את הבלוג שלי המופיע ב-גוגול. מה יהיה בהמשך שיחתנו - האם התקרבו הלבבות בין יהודים לערבים?          יש יחסים הניזונים ממתח ! והכל מן אללה ! 

חוקי טבע בעולם הזה: " היום אני פה ומחר איני יודע איפה אני. "   "נופלים ולומדים לקום"   

בכל מקרה, ממשיך ואמשיך לבדי בלב כל סערה ! אני גם בין החולמים שיהיה טוב שיהיה טוב.

יום שישי, 17 ביולי 2026

שלמה שפירא: חמורים אנחנו

שלמה שפירא

"ורד יפתחי גרין" מ- "אגן הים התיכון" ישבה הבוקר ורקדה על מקומה ודיברה ואיחלה והכירה "חמורים" והדגישה את "החמור הלבן" ומיד השמיעה את השיר "הו ברצלונה ברצלונה"... מיד הזכירה לי את מאכל ה- "צלונה" של אמי ואנחנו ילדיה - הלב שלנו על אמי המנוחה שתמיד הכריזה לנו אחרת מ-ורד. ורד הכריזה "אנחנו הלב שלנו על ארגנטינה"...     איפה אני ואיפה ארגנטינה?!

חמורים אנחנו 

שלא מבינים את החמורים, לא מבינים את האשכנזים שעד עכשיו הם אשכנזים ואנחנו ספרדים והספרדים שעד עכשיו הם ספרדים וההם ההם אשכנזים. זה נשאר ויישאר בעיקר אצל "חרדים" - חרדים אשכנזים וחרדים ספרדיים ידשדשו אחריהם - ומה הדבר החמור ביותר - שחמור תימני מתגייס לצבא וחמור אשכנזי לא מתגייס לצבא - לך תקשור חמור ספרדי ותקבל עונש ולך תנסה לקשור חמור אשכנזי - ברמנן - מה פתאום - יעטו עליך עורבים ועורבים זוכרים אותך גם בעוד שנה ויחוגו מעל ראשך - "דיר באלק" אצלנו לא תעשו קונצים...אז תגששו קודם - למשל - אצל "הגשש החיוור - היום כולנו גששים חיוורים - אם תבעתי טבעתי וכל טבע הפך מטבע עובר לסוחר - מסחרה כזאת תמיד יש בכל מקום וחבל. לאן הגענו ולאן נגיע...

עוד מעט בחירות יישמעו צהלולי בחירות ואני מבולבל אחי ואני מבולבל אחותי ואני חי במשפחה גדולה והשאירו אותי אדם בודד ולמעשה אני אדם בודד...איך עם הקשיים וההבנות שלי איך אקום ואלך לבחור לכנסת - חרד אני ששוב נבחר אופרטה זיפזיפית לכנסת עם בלבול בין ימין לשמאל, בין חילוני דתי וחרדי, בין סוחבים עול ההגנה לבין משתמטים...

אומרים יש אהבה בעולם והיא תנצח. לא נשארה אהבה לא נשארה אהבה ואין אהבה ואולי עדיין קיימת אצל "עמומה בנת צהלולה".

יום שישי, 10 ביולי 2026

שלמה שפירא: עאמי יא ביאע אלוואריד / עאמי ג'אג'ו בתור גבר ש- "עובד על נשים" / עאמ - עאמה - אעמאם - אבן עמי...

שלמה שפירא

עאמי יא ביאע אלוואריד / עאמי ג'אג'ו בתור גבר ש- "עובד על נשים" / עאמ - עאמה - אעמאם - אבן עמי...

בערבית מצד אחד קיים הדוד (האח של אבא) ומצד שני קיים ה- "עאמא = ה- עיוורון / התעייה, אובדן הדרך והבערות.

משום מה הרגשתי לפי הדיבור הציבורי היהודי בבגדאד שמצד אבי הודגש "ענתריזם" ומצד משפחת אמי נשפכו מי-ורדים, גם אם יבול הפרח עודנו מפיץ ריחו הטוב במשפחת אמי. 

ואני ילד - בעיות וסכסוכים עם ילדים ערבים פתרו אותם הדודים מצד אבי ולא מצד אמי. כך גם היום "הדוד סאם" (כינוי לארצות הברית) מנסה להווריד את מצב המלחמה באזורנו.

פעם נלחמו עמים זה בזה בעזרת סוסים. בקרב "עין-ג'אלות" בחנו את גבול יכולתו של הסוס. היום - בוחנים את גבול יכולתו של הטיל, הדבר השתנה מאז ועד היום ? - לטפח אותם ערכים קדומים של שבטיות ונקם (ההיסטוריון "אבו-שאמה") ציין זאת לפני מאות שנים והיא נכונה עד היום. ראו היום את הסרטים הטורקיים בערוץ 36 - מה שלומדים מהם - שנאה ונקם מתובלים בפלפלונים של אהבה.

כשהייתי ילד קטן בעיראק תמיד הייתי צופה מהבית אל החוץ מחלון אחד שצפה אל החוץ היה סורג שבלט מן הקיר והייתי יושב בסורג ומסתכל על עוברים/שבים ויום אחד החזקתי בידי את מברשת החליפה של אבי ונופלת מידי אל הרחוב והתחלתי לצרוח "פאצ'ה פאצ'ה..." אף אחד ממבוגרי ביתי לא הבין שה-"פאצ'ה" זה "פארשה" - המברשת שהפלתי אותה ואבדה לאבי.

חבל שאני לא זוכר את השיר ששרו ילדים בגילי בעיראק - על "עמי ג'אג'ג'ו דאכל = נכנס ל-קובה (חדר) וראה אישה ישנה ואת סופו של השיר אינני זוכר. במגדל העמק יש "עמי ג'אג'ו" שמתעסק בבניה ויזמות.     יש האי" ג'ג'ו" = (מחוז ייחודי מעבר לים) במרחק כ- 100 ק"מ מדרום לחוף הדרומי של קוריאה הדרומית ושוכן במרחק שעת טיסה מסיאול. 

יום שבת, 4 ביולי 2026

שלמה שפירא: חושחש חושחש ! חוש מהר וקבע מה קורה לחושים שלנו ! גם על עבודה ועל ה- 1במאי

יום שישי, 3 ביולי 2026

שלמה שפירא: געגוע - סולם אלייך ליופייך ההוא ההוא

שלמה שפירא

געגוע - סולם אלייך ליופייך ההוא ההוא


מה מושך בי אלייך

לחשוב עלייך   געגוע

לראות אותך   געגוע

געגוע - סולם אלייך ליופייך ההוא ההוא

יום חמישי, 2 ביולי 2026

שלמה שפירא: "טרבזון" = "טרב" ו- "זון". בעיראק קראנו למעקה של מרפסת בשם "טרבזון".

שלמה שפירא

טרבזון

קודם כל אחלק את "טרבזון" ל- "טרב" ול- "זון.

"טרב" - במובן שמח / מרגש -התרגש-נהנה / שר / שמח / עלץ / פצח בשיר ויש כלי-נגינה בשם "אללה טאראב". יש עיר בפירינאים בדרום מערב צרפת בשם "טרב" - עיר עם תעשיית רהיטים, נעלים, קרמיקה, גידול סוסים ופרדות, ושם נמצא בי"ס לתותחנות ועל מסילת הברזל בין טולוז-ביאריץ קתדרלה מהמאה ה-12.

ישנם ערים בשם : "טרבזון" ו- "טרבילסי".

"טרבזון" - עיר נמל חשובה בצפון מזרח טורקיה ששוכנת לחופי הים השחור. מקור המלה מיוונית עתיקה (טרפזוז) שמשמעותו שולחן. היא עיר עם וילות בעלי מרפסות פנורמיות המשקיפות לים השחור ולנופי ההרים... בספר "בדרך המשי" מוזכרת טרבזון כ- 15 פעם.

בעיראק קראנו למעקה של מרפסת בשם "טרבזון".

עכשיו ל- "זון" - צמח בשדה "זון משכר" - דגני חצי-שנתי , נטוי עד זקוף, גבוה מרוב שאר מיני הזון ועשוי להתנשא לגובה של עד יותר ממטר וניכר בגרגיריו הבשלים התפוחים. אחיו נקראים "זון פרסי" ו- "זון מרצעני".