יום שישי, 18 בספטמבר 2026

שלמה שפירא: קצף וקצפת

שלמה שפירא

קצף וקצפת

קצף                  א. בשיר של "א. ברוידס" ממאי תרפ"ה - תל-אביב - "דגלי ברית טבולים בקצף דם קודח/מתנופפים בעזוז-הוד, בנהם-און: מרד-מרד-מרד!!!       "ב- "מילה במילה" ל- "איתן אבניאון" - קצף = זוהמה, זומית, מקצף, קיפוי, קרום, שובל, התפרצות, התרגזות, זעם, זעף, חמה, חרון ועוד. 

קצפת גם קציפה שזה קרם לעוגה /לאוכל והפירוש "המובחר/העילית.         בספר אחר מצאתי "הודעת-קצפת ישנה" משנת 2008 שבעיר רעננה השכנה לעירי הרצליה המלצה לבוא למחזמר "הכבשה שושנה" עם "משה דץ" ו- "מיכל צפיר" - מחזה ושירים: "סמדר שיר", בימוי: צדי צרפתי, לחנים: משה דץ" והמופע בהיכל התרבות יד לבנים-רעננה ביום רביעי 2.1.08 בשעה 17:30. על המופע מכריזים : "מדהים, נפלא, מרגש - ציון 100"

תן יונתן" בשירו "פרחים של קצף" לחן: "נחצ'ה היימן" :אהבנו להביט אל זוך המים הכבדים והצלולים / אך לפעמים כשבאה לנו רוח עצב /והיא נושאת מן המצולה את האצות אז הגלים / מציירים על פני החוף פרחים של קצף.

קצף בערבית : רע'וה.      כאשר ראגבה זה רצון, דחף, צורך.

קצפת בערבית: כרימה מח'פוקה.




יום שלישי, 15 בספטמבר 2026

שלמה שפירא: הוא זוכר אלילת חלומותיו

שלמה שפירא


הוא זוכר אלילת חלומותיו

נאומים לה

נאומים לו

אלילה בככר העיר בה פסל מברזל והברזל מעובד שאינו מחליד לעולם.

כך זכרתי אותה וזוכר אותה תמיד תמיד כמו אש-התמיד שבתוכי...

יענו אני אומר לעצמי : מה בראש שלך, מה בדמיון שלך ושsמתיה בשליף חלומותייך.


היא תמיד בת-מלך ופנים אל פנים יושיעני נא אלוהי כי בתפילותיה תמיד הלכתי.



יום רביעי, 9 בספטמבר 2026

שלמה שפירא: לטשטש / טשאש / טשטוש / טארישה-אטראש / טאישאן / טוש למקלחת / טושן נמשים אקרילי / "טוש לולה - נגרות בטייבה. // "יום יום אודה לאל אשר בחר בנו...!"

שלמה שפירא

לטשטש / טשאש / טשטוש / טארישה-אטראש / טאישאן / טוש למקלחת / טושן נמשים אקרילי / "טוש לולה - נגרות בטייבה.

יש קייטרינג "טאשי" לראש-השנה - בשרי כשר גרוזיני בטעם הבית.

הזדהיתי מאוד ל- "עידית בר" שאמרה : "כיצד ויקיפדיה בערבית לוקחת חלק בהנדסת התודעה לערכים שיש בהם שקרים, דיסאינפורמציה לטשטוש הקשר בין היהודים לארץ-ישראל."   למרות המחלוקות בינינו עם סגירת הרשימות לכנסת ובעוד יומיים "ראש-השנה" יפקוד אותנו ושנהיה לראש ולא לזנב וירבו זכויותנו כפרי הרימון - ענבה עם זרעים עסיסיים  - "אורלי ניצן" כתבה על מושג "האושר" - עד כמה הוא חמקמק לכשעצמו וסובייקטיבי לגמרי כמושג הצף ועולה הצף ועולה לתודעה הקולקטיבית עד כדי שנזכר העולם שיש "מדד לאושר העולמי" - הלוואי שנגמור עם ה- "טאישאנים - הפזיזות וקלות הדעת" ונהיה עם מצפון ולב טוב ובעלי כוונות טובות בשנה החדשה = טאאוייה ו- סאלימני טאאוייה שיהיה לנו תאטייב ו- טיאיבא...יש בעולם גם אנשים טובים כמו בסרט "טאשי והנזיר" - נזיר שהקים בית-ספר עם פנימיה לילדים נטושים חסרי בית בכפר נידח בהימאליה...

שירבו שמחות בעולם! שירבו שמחות בישראל" ! חג שמח! 

"יום יום אודה לאל אשר בחר בנו...!"

יום חמישי, 3 בספטמבר 2026

שלמה שפירא: לאן העולם צועד?

שלמה שפירא

לאן העולם צועד?

בן 88 אני. אתמול הייתי בפגישת גמלאים להרמת כוסית לרגל בוא השנה החדשה. רוב הגמלאים שהתייצבו - כמעט תשעים אחוז היו נשים. ואם אני כבר הגעתי לאוניברסיטה בזכות הפרופסור השכן שלי "נועם ש." שהביאני עד האולם...    אחת מלוחמות הנשים הגיעה לבדה עם כובע בוקרים - מה שלומך...מה שלומך ואחרי הכיבוד, הברכות, הופעה יפה של חני נחמיאס ויהודה אליאס...ואם אני כבר באוניברסיטה החלטתי לבקר בבית-התפוצות המוקם באוניברסיטה ששינה את שמו ל- "מוזיאון אנו" שזה כעשר שנים לא ראיתי. אולי בגלל גילי ומצבי הקשה - היה לי קשה להתמצא בקומות, מה גם שכמה מעליות לא פעלו והייתי צריך לעלות עם מקלי מקומה לקומה בעזרת המטפלת שלי וזה לא היה קל. באחת התערוכות על ארץ ישראל מצאתי את הציטטה של "הנרייט דהאן כהן" - "יש שברגע אחד של תשוקה מוחנקת מדיכוי יכולה להתפרץ למרוד להפתיע גם את המורדות עצמן ואף להדביק אחרות ולאיים למוטט סדרי עולם"... (זה הזכיר לי את צעדת השרמוטות בארץ-ישראל הקדושה) . הפרופסורית גם התבטאה : "בחזית המאה הזאת נמצאות הנשים באיראן שמבקשות שוויון מגדרי והתחשבות בדעותיהן...מחאות אזרחיות בהובלה נשית משנות מציאות !

בספר "תולדות הלחימה" - "מחצית הטבע האנושי - המחצית הנשית - היחס שלה למלחמה דו-ערכי. נשים עשויות להיות הסיבה או העילה לצאת למלחמה וחטיפת נשים היא מקור ראשון במעלה בחברות פרימיטיביות...

צריך לזכור - המלחמה לעולם היא מוגבלת, לא משום החלטה בין האדם לעשותה כזאת, אלא משום קביעת הטבע שכך יהיה. אדם היוצא למלחמה אינו בעל רצון חופשי בלתי-מרוסן, גם בלחימה עלול לפרוץ את ההגבלות המוטלות עליו על ידי הכללים הכלכליים והתבונה החומרית.