שלמה שפירא
על דבש דבורים
מותר באכילה, מפני שהדבורים מכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן ואין בו שום תערובת של מיצוי מגופן.
וכי ידוע, שלדבורה יש שתי קיבות: קיבת-עיכול וקיבת-דבש. המעבר מצוף לדבש נובע מעירוב חומרים שונים המופרשים מבלוטת הרוק של הדבורה. גם אם יגיע רוק של דבורה לצוף, ורוק של דבורה לכאורה אסור באכילה, כיוון שהוא ודאי יוצא מן הטמא. אולם, כיוון ששיעורו מזערי ביחס לצוף, לא חששו לו. ויש הסוברים שבקיבת-הדבש, הרוק מתפרק כי ישנו אנזים שמפרק את מוליקולות הצוף מדו-סוכר לחד-סוכר, והרוק המתפרק עם האנזים שפירק אותו, מתפרק (מתמעט עד מאד) אף הוא, עד שכמעט ולא נותר ממנו דבר.
כך שמבחינה אנזימתית, הדבש אינו דומה לחלב בהמה טמאה, כמו, למשל, אצל הגמל שהחלב מתעבד בגוף.
26.09.2012
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!