שלמה שפירא
"ידיד בצרה" ל- בנימין טנא (סיפורים לילדים)
הוצאת עם עובד, 1982,
הדפסה שלישית, 1987 ל "ספרית דן חסכן" מביא סיפורים (לילדים)
מספריו: "משמר לילדים", "ידיד בצרה", "בצילו של עץ הערמון" ועוד
בנימין טנא: סופר, משורר מתרגם, עורך וסופר ילדים
ויהי בחצות הלילה, הגזע והשם, מלוא חופנים אהבה, הגיחות הקטנות והגיחות הגדולות, הבגידה, ידעתי: זה לא זה!, אורח לילי, שרלוק הולמס, פלטיאל, שיחה בשנים ושיחה בשלושה, מתן בסתר, בפרדס הנטוש, מעשה בשני כפתורים, בית למאיה, המחסן בחורשה, צ'יקו והבוסים, אב ובנו, השעון סיפור לחנוכה, הפיוס.
מתוך הסיפור "אב ובנו":
"למה אתה קורא לי כך?" אמר אייבי בקול לאה, קרא לי אבא."
"אבא?" אמר צביקה, "להיקרא אבא זו זכות. אתה איבדת זכות זו. אינך ראוי לכך!"
"אתה לא תבין לעולם, צביקי," אמר אייבי, "התאהבתי, ואותה אשה צעירה העמידה תנאי: שאעשה קאט, כלומר, אנתק את כל הקשרים שלי. עכשיו אני מבין ששגיתי. אך האמן לי: גם לי כאב!"
"באמת?"
"אתה מתעלל בי, צביקי," אמר אייבי, "העובדה שאני כאן מוכיחה כמאה עדים שאינך צודק, האשה ההיא עזבה אותי. קמה והלכה לה. ואני, כפי שאמרתי לך, אדם זקן וחולה. אמנם אדם עשיר, אך מה יתן ומה יוסיף לי כספי? באתי הנה לקחת אותך עמי. תוכל ללמוד באמריקה, להתקדם."
"באמת?" אמר צביקה שנית ונימת הלגלוג בקולו הביכה את אייבי. "כך תיארת לך תבוא ותנגן על מיתרי לבי - זקן, חולה, בודד - תסחט דמעות ותפתח זרועותיך ואני ארוץ לקראתך? תקח לך את צביקי שלך כמו חבילה, כחפץ דומם חסר דעה משלו? אתה, מיסטר אייבי, איחרת בנצח שלם, כלומר, בשמונה-עשרה שנה תמימות!"
"לעולם לא מאוחר, צביקי," אמר אייבי, "אקח אותך לאמריקה."
"תשכח מזה !"
"אוריש לך את הוני."
"ואני אתרום אותו לאגודה לשיקום אסירים!" קר צביקה, "הידעת, מיסטר אייבי, שצביקי שלך ישב למעלה מעשר שנים בבתי-סןהר? והתדע בגלל מי הוא ישב? מי האיש שבגללו הידרדר?"
"באתי לכפר, צביקי!"
"יש עוולות שאין עליהם כפרה," אמר צביקה...
..."רעיון יפה העלית, מיסטר אייבי. אולי יש באמת מקום להקים בית-דין שבו ידונו ילדים אבות שהתאכזרו ועשו להם עוול?"...
לאחר רגע שמענו את טרטור המנוע. מבעד לחלון ראיתי את המכונית המהודרת שגלשה מן המדרכה לכביש והפליגה לדרכּהּ.
***בנימין טנא - היה אור מעומקי התהום למיתרי עץ הערמון - לילדים!
15.09.2012
השבמחקהערה: הכרתי את בנימין טנא אישית. בשנות ה-90, בהזדמנויות שונות, נפגשתי עמו בטרקלין ביתו של ידידי המשורר שמואל שתל, והיה לי העונג והכבוד להכירו מקרוב.
שלמה שפירא