שלמה שפירא
מה נאמר/ צוין/ הודגש על - שמעון פרס - / רשימה ראשונה
*
על בעלעגולס-ים ושמעון פרס לא לבד בהם
...בסך הכל מדובר באנשים עם כוונות טובות. הם אכן הוכיחו את עצמם, "בנו את המדינה", והם באמת בטוחים ששום דבר לא יכול לזוז בלעדיהם. תחושת אחריות עמוקה אינה מתירה להם לפרוש הביתה בשלום, ולהאמין שאולי גם אחרים יכולים.
לפני עשר שנים עוד ניתן היה לחזות בחוצות הערים הגדולות בבעלי עגלות רתומות לסוסים - בעלעגולס - הנוסעים להם בנחת ובשלווה בינות למכוניות הדוהרות סביבם, ואינם מבינים את מצבם הפתטי.
אבל שמעון פרס לא לבד...
...חברים, לכו הביתה! לא בטוח שאלה שיבואו במקומכם אמנם יעמדו במשימה, אבל בטוח שאתם כבר לא יכולים לה. מוטי קרפל: מרץ 2007.
*
השלום אינו עניין מוסיקלי: זה לא רק לשיר שיר. השלום הוא תהליך קשה ומייגע, הכרוך בהרבה דפיקות-לב. מחירו כבד ותובעני.
זהו תהליך שאינו מלווה בתרועות-מלחמה. נהפוך הוא: הוא רצוף באנחות-פשרה.
ואם המלחמה היא עכשווית, השלום הוא עתידני. והעתיד הוא על-פי-רוב במיעוט.
ואם מתמזל מזלו - הוא זוכה למיעוט שתומך בו.
ובכל זאת - אין שלום ללא שירה.
כי בעוד המלחמה בנויה על גיוס חובה, השלום הוא פרי רוחו החפשית של האדם. במלחמה הגוף הוא המגויס; בשלום זו הנפש המתנדבת.
השלום מעדיף את שירת הנשמה על פני חצוצרות מארשים.
ומיטב השיר - שלום האדם. שמעון פרס: יוני 1999
*
שמעון פרס היה בונה (הבונה, בהא-הידיעה) "המימד הבטחוני" בשילוב גרמניה למאמץ ההגנה על מדינת ישראל
"...לאחר מיבצע סיני, לא היו לשמעון פרס ספקות (היה אז מנהל משרד הבטחון): אין לפטור את גרמניה בשילומים כספיים על השואה שהמיטה על העם היהודי ויש לשלבה גם במאמץ ההגנה על מדינת ישראל.
ראש הממשלה ושר הבטחון באותה תקופה, דוד בן-גוריון, הביע מיד תמיכה ברעיונו זה של פרס. כבר בגישושים בראשונים, התבלט הקנצלר אדנואר כמי שיחסו אל ישראל לא היה מושתת על שיקולים אופוטוניסטים אלא חדור אמונה עמוקה כי יש לארצו חוב מוסרי כבד כלפיה...כשהוא מצוייד במכתב אישי מבן-גוריון, יצא פרס בלווית מנהל משלחת משרד הבטחון באירופה (וכיום השגריר בבון), אשר בן-נתן, לפגישה עם שר הבטחון המערב גרמני (יוזף שטראוס, שהתבלט בדינמיות שלו ובמקוריותו) בביתו, בבון. בתום שיחה שנמשכה חמש שעות תמימות, הודיע שטראוס כי על אף ההתנגדות שהוא עלול להיתקל בה בתוך הממשלה - הרי הוא מוכן להוסיף "מימד בטחוני" לאותו גשר שיש הכרח להקימו של םני התהום הנוראה המפרידה בין שני העמים..." (עמודים 35-36)
מתוך:"מלחמה ושלום במזרח התיכון" ל- שמואל שגב, הוצאת טברסקי, תשכ"ח, 1968
*
שמעון פרס: ...אני מושפע מאוד מהיסטוריון צרפתי, בראידל שמי, שפירסם ספר מזהיר על המזרח-התיכון ובו הוא טוען, כי הפוליטיקאים שמים יותר מדי את לבם למאורעות שוטפים, ופחות מדי להתפתחויות הגיאוגרפיות, הסוציולוגיות והכלכליות. צריך, אמנם, לעקוב אחרי הארועים אבל מדי פעם עלינו להעיף מבט יותר רחב ולעשות השוואה לא רק בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, אלא גם בין מצרים של המאה ה-19, לעומת זו של המאה ה-20...
ראה: ראיון השבוע עם שמעון פרס, שר הבטחון. מראיין: דב גולדשטיין.
מעריב, ספטמבר 1976
מי הוא בראידל שמי ומה שם ספרו? נסיתי לברר ולא הצלחתי!
*
מה נאמר/ צוין/ הודגש על - שמעון פרס - / רשימה ראשונה
*
על בעלעגולס-ים ושמעון פרס לא לבד בהם
...בסך הכל מדובר באנשים עם כוונות טובות. הם אכן הוכיחו את עצמם, "בנו את המדינה", והם באמת בטוחים ששום דבר לא יכול לזוז בלעדיהם. תחושת אחריות עמוקה אינה מתירה להם לפרוש הביתה בשלום, ולהאמין שאולי גם אחרים יכולים.
לפני עשר שנים עוד ניתן היה לחזות בחוצות הערים הגדולות בבעלי עגלות רתומות לסוסים - בעלעגולס - הנוסעים להם בנחת ובשלווה בינות למכוניות הדוהרות סביבם, ואינם מבינים את מצבם הפתטי.
אבל שמעון פרס לא לבד...
...חברים, לכו הביתה! לא בטוח שאלה שיבואו במקומכם אמנם יעמדו במשימה, אבל בטוח שאתם כבר לא יכולים לה. מוטי קרפל: מרץ 2007.
*
השלום אינו עניין מוסיקלי: זה לא רק לשיר שיר. השלום הוא תהליך קשה ומייגע, הכרוך בהרבה דפיקות-לב. מחירו כבד ותובעני.
זהו תהליך שאינו מלווה בתרועות-מלחמה. נהפוך הוא: הוא רצוף באנחות-פשרה.
ואם המלחמה היא עכשווית, השלום הוא עתידני. והעתיד הוא על-פי-רוב במיעוט.
ואם מתמזל מזלו - הוא זוכה למיעוט שתומך בו.
ובכל זאת - אין שלום ללא שירה.
כי בעוד המלחמה בנויה על גיוס חובה, השלום הוא פרי רוחו החפשית של האדם. במלחמה הגוף הוא המגויס; בשלום זו הנפש המתנדבת.
השלום מעדיף את שירת הנשמה על פני חצוצרות מארשים.
ומיטב השיר - שלום האדם. שמעון פרס: יוני 1999
*
שמעון פרס היה בונה (הבונה, בהא-הידיעה) "המימד הבטחוני" בשילוב גרמניה למאמץ ההגנה על מדינת ישראל
"...לאחר מיבצע סיני, לא היו לשמעון פרס ספקות (היה אז מנהל משרד הבטחון): אין לפטור את גרמניה בשילומים כספיים על השואה שהמיטה על העם היהודי ויש לשלבה גם במאמץ ההגנה על מדינת ישראל.
ראש הממשלה ושר הבטחון באותה תקופה, דוד בן-גוריון, הביע מיד תמיכה ברעיונו זה של פרס. כבר בגישושים בראשונים, התבלט הקנצלר אדנואר כמי שיחסו אל ישראל לא היה מושתת על שיקולים אופוטוניסטים אלא חדור אמונה עמוקה כי יש לארצו חוב מוסרי כבד כלפיה...כשהוא מצוייד במכתב אישי מבן-גוריון, יצא פרס בלווית מנהל משלחת משרד הבטחון באירופה (וכיום השגריר בבון), אשר בן-נתן, לפגישה עם שר הבטחון המערב גרמני (יוזף שטראוס, שהתבלט בדינמיות שלו ובמקוריותו) בביתו, בבון. בתום שיחה שנמשכה חמש שעות תמימות, הודיע שטראוס כי על אף ההתנגדות שהוא עלול להיתקל בה בתוך הממשלה - הרי הוא מוכן להוסיף "מימד בטחוני" לאותו גשר שיש הכרח להקימו של םני התהום הנוראה המפרידה בין שני העמים..." (עמודים 35-36)
מתוך:"מלחמה ושלום במזרח התיכון" ל- שמואל שגב, הוצאת טברסקי, תשכ"ח, 1968
*
שמעון פרס: ...אני מושפע מאוד מהיסטוריון צרפתי, בראידל שמי, שפירסם ספר מזהיר על המזרח-התיכון ובו הוא טוען, כי הפוליטיקאים שמים יותר מדי את לבם למאורעות שוטפים, ופחות מדי להתפתחויות הגיאוגרפיות, הסוציולוגיות והכלכליות. צריך, אמנם, לעקוב אחרי הארועים אבל מדי פעם עלינו להעיף מבט יותר רחב ולעשות השוואה לא רק בין מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים, אלא גם בין מצרים של המאה ה-19, לעומת זו של המאה ה-20...
ראה: ראיון השבוע עם שמעון פרס, שר הבטחון. מראיין: דב גולדשטיין.
מעריב, ספטמבר 1976
מי הוא בראידל שמי ומה שם ספרו? נסיתי לברר ולא הצלחתי!
*
מכתב מלשכתו של
שמעון פרס לשלמה שפירא
לשכת שמעון
פרס
תל-אביב , י"ח סיוון
תשס"ג
18 ביוני
2003
לכבוד
שלמה
שפירא
לייב יפה
68
הרצליה
46321
לשלמה שפירא שלום
רב,
שמעון פרס קיבל מידך את ספר שיריך : "וידוי
מודרני".
מר פרס מודה לך בחום על הספר
.
ראה ברכה
ביצירתך.
בברכה,
חנה
כוכבי
יועצת
*
...היינו אויבים ונשארנו אויבים. ישראל או המערב אינם יכולים לעזור בשיפור כלכלת המזרח
התיכון וגם לא בשיפור המצב הפוליטי והלאומי. בנקודה זו טמונה טעותו הגדולה של שמעון
פרס. אפילו בהיבט הכלכלי, שמעון פרס אמנם בשל לעשות הסדרים ולהשיג הסכמים, אך הצד
השני, הצד הערבי, לא.
חזיונו של פרס בדבר מזרח תיכון חדש קרס ואיתו גם תהליך
השלום. אך לא רק התהליך עם הפלשתינים נכשל. "בישראל חוגגים ובמצרים כועסים", נאמר
על הסכם השלום שנחתם בינינו ובין האויבת הגדולה שלנו מדרום. ובאמת, במהלך השנים,
וגם לאחר שנחתמו הסכמים, ניתן לראות כי המדינות הערביות שחיפשו "עתיד חדש" הפכו
זרות ואילו האופטימיות ומשק כנפי ההיסטוריה פינו מקומם לעוינות ולחשדנות...
מתוך כתבתו של שלמה שפירא "מזרח תיכון ישן" שהופיע בעיתון "הצופה" לפני כעשר שנים.
*
שמעון
פרס על צה"ל בחג העשׂור למדינה
" זכור לי , כשהיינו הרמטכ"ל ואנוכי, בבורמה, שאלו אותנו עמיתינו הבורמנים: "מה לדעתכם, סוד כוחו של צה"ל, פרט לגילוי גבורתם של חייליו?" והתשובה היתה:
צה"ל הוא צבא ישראלי, כלומר, אין הוא חיקוי לצבאות זרים, כי לא הלכנו בעקבות משמר המלכה הבריטית, לא עשינו חזרה על המרד של גאריבאלדי, או על פלוגות-הסער של פילוסודסקי, לא הלכנו בעקבות לורנס במדבר, לא העתקנו את חוקי פרידריך הגדול-
מכל אלה למדנו, אולם לא חיקינו איש מהם.
התישבנו, בינינו לבין עצמנו, ושאלנו שאלה אחת, מה הן בעיותיה האמיתיות של ישראל? מה מקור חולשתה? ומה צפוּנות כוחה?
וניסינו לתת לבעיות שלנו תשובה משלנו. "
*
שלי יחימוביץ': ב"חותם על המשמר" בכותרת - גרעין / בדימונה אין חדש, מיום 9/5/1986
בחגיגות המימונה בשבוע שעבר, הרגיע ראש הממשלה שמעון פרס את תושבי דימונה, בעקבות האסון בכור בצ'רנוביל. "אני יכול להרגיע אתכם שאין שום סכנה נשקפת מהכור בדימונה. אצלנו שקט".
שאלות לראש עירית דימונה אלי הררי והוא גם השיב להן:
על מה חשבת כששמעת על האסון בכור בצ'רנוביל? יש לך מידע על כך? יש לך מידע שמדינת ישראל מאורגנת, יותר מברית המועצות?היו תגובות של פאניקה אצל התושבים? אז ההרגעה של פרס היתה מיותרת?
אין חדש. בכל זאת, קשה להתעלם מהסכנה המסוימת שבחיים ליד כור גרעיני. בכלל מסוכן לחיות בעולם הזה, לא רק ליד כורים גרעיניים. על יד גבול לבנון לא מסוכן לחיות? בשיקאגו, בבית-קפה בפריס לא מסוכן? אנחנו חיים טוב מאד בנגב שלנו. נדמה לי אפילו שאנחנו חיים במקום הבטוח בעולם.
*
...בינתיים עד שהמשיח, יגיע מגיע לקראת הצהריים שמעון פרס. "פרס הגיע", שאג הקהל בהתרגשות, עשרות אנשים רצו לקראת פרס טהקיפו אותו מכל עבר. הושיטו לו פרחים אדומים. פרס קרן מאושר. "קבלת הפנים לא יכולה להיות יותר לבבית", אמר בהתרגשות. "חג המימונה הופך לאט-לאט מחג של עדה לחג של עם." פרס המשיך לבוסס בבוץ, כשאיזו גברת משתרכת אחריו וסוככת עליו במטריה מפני הגשם. קהל המעריצים כמעט חנק אותו. אך הוא המשיך לחייך בגבורה..."לחג יש חן וטעם משלו" - אני שומעת פתאום את שמעון פרס...
בינתיים עד שהמשיח יגיע מגיע שמעון פרס מלווה ב"אוחזת-מטרייה מעל ראשו של פרס" שהיא לאה קריב ומימינו ומשמאלו רפי סוויסה (התמונה מופיעה בכתבה!)
אסתר טל: המימונה / כולנו מרוקאים /"מצדי אפשר לקרוא לזה שקשוקה", אומר יוסי לוי, כתבה ב"על-המשמר", 27/4/1984.
*
שמעון פרס על האפשרות שנציגים של אש"ף ייבחרו בבחירות למועצות ולעיריות ביהודה ושומרון 1976 זה היה ב- 5.1.1976 / ידיעות אחרונות
-שמעון פרס על התערבות סורית בלבנון/ מעריב 8/1/1976 - לא נתערב בלבנון אם לא תהיה מעורבות סורית ישירה (מעריב 8.4.1978). --שמעון פרס על פתיחת גבול לבנון בפני פליטים/ הארץ 27/1/1976
-שמעון פרס על הסיכסוך במזרח התיכון ועל מדיניות שבה יכול רוב לפגוש את המיעוט...כדי לגשר על פני התהום הקיימת בינינו, עלינו לבנות גשר ביילי בחלקים. / ידיעות 6/4/1976
-שמעון פרס על הלקח ממלחמת יום הכיפורים-ישראל חייבת לשמור בזכרונה את לקח מלחמת יום הכיפורים ולחתור למצב שלא תזדקק לרכבת אוירית במקרה ששוב תפרוץ מלחמה... / הארץ 19/3/1976
-שמעון פרס מואשם על ידי צעירי מפ"ם, שהוא יוצר תנאים המאפשרים לאנשי "גוש אמונים" להקים ישובי קבע במסווה של מחנות-עבודה בלי החלטות ממשלה (מעריב 19.2.1976)
-רמז ניתן אמש בדבריו של שר הבטחון, מר שמעון פרס, כשציין בראיון לטלוויזיה כי ישראל לא תהסס לנקוט בכל האמצעים להחזרת השקט ליהודה ושומרון. (הארץ 18.3.1976)
-שר הבטחון, שמעון פרס, שהשיב על 9 הצעות לסדר היום, ייחד קטע קצר בדבריו לערביי ישראל באומרו, כי הוא חושב שמערכת היחסים עם ערביי ישראל נמצאת במשבר ואין הוא רוצה שערביי ישראל ירגישו עצמם כערביי השטחים, משום שהם אזרחי המדינה. (דבר 25/3/1976)
שר הבטחון, שמעון פרס, השיב אתמול בישיבת הממשלה, לשאלה של השר גלילי, בדבר ידיעות על אפשרות שנציגים של אש"ף ייבחרו בבחירות למועצות ולעיריות ביהודה ושומרון.
מר פרס אמר: "אין אנו בודקים אחר דעותיהם של תושבי השטחים בעניינים מדיניים. הבחירות הן חופשיות ואין אנחנו מתערבים, בכל הנוגע לרשימת המועמדים. אך ברור מאליו כי הננו נוהגים בהתאם לחוק, לגבי כל איש שנתגלה שהוא חבר בארגון עויין, ובמיוחד באחד הארגונים המהווים את אש"ף. כך נוסיף לנהוג גם בעתיד.
השר מסר עוד כי הבחירות ייערכו ב-12 באפריל. בהתאם לחוק ניתנת זכות הבחירה לכל תושב עיר, גבר בן 21 ומעלה ששילם מס עירוני של דינר אחד לפחות. הגבלה זו צימצמה את מספר הזכאים לבחור, לעומת מספר התושבים המבוגרים שבערים.
כשנשאל לאחר כארבעה חדשים, אם לא היה לו הרהור שני על עצם ההחלטה לערוך את הבחירות בשטחים(דבר 30.4.1976), הוא ענה "היה לי הרהור שני ושלישי ואין הוא שונה מהרהור הראשון. בכל אופן, להחליט צריך היה פעם אחת. נהגנו לפי החוק הירדני שיש לו תוקף בשטחים...
"כל התערבות סורית בלבנון, בלי להתחשב במניעיה, לא תוכל להשאיר את ישראל אדישה והיא תחייב אותה לשקול את צעדיה"-אמר הבוקר, שר הבטחון שמעון פרס, ל"מעריב" כשנתבקש להגיב על דברים שהשמיע אתמול שר החוץ הסורי, עבד אל-חלים חדאם, כי סוריה תפלוש לאלתר ללבנון, או אף תספח אותה, כדי למנוע את חלוקתה.
"כל הפניות הישירות אלינו מצד פליטים מלבנון נענו. עד עתה פנו מעטים, ונעזור להם להסתדר", אמר השר.
*
על הקו האדום הישראלי לגבי סוריה - שנת 1977
שמעון פרס מגלה מתי תתערב ישראל בלבנון
מאת עמוס הדר, סופר "הארץ" - 24.4.1977
(באותה תקופה - שמעון פרס היה שר הבטחון ונשיא ארה"ב היה קארטר)
שלושה תנאים יחייבו את ישראל להתערב במצב בלבנון - אמר אמש ראש הממשלה בפועל ושר הביטחון שמעון פרס בהשיבו לשאלה בעצרת-עם מטעם מפלגתו באשקלון.
התנאים:
1. אם הצבא הסורי יחצה את הקו האדום . הסורים יודעים היכן נמצא קו זה בלי לפרט.
2. חדירת מחבלים צמוד לישובי ישראל, נקפיד על כך בתוקף ואם יבואו המחבלים נכה בהם.
3. אם תהיה פגיעה בכפרים הנוצרים, שגורלם ועתידם נוגע לנו.
מובן, אמר מר פרס, כי ישראל נמצאת בדריכות מתמדת ואם תתערב ומתי יש להשאיר זאת..
שמעון פרס על חשיפה עצמית ועל הפשרה הטריטוריאלית במקרה של הסדר של שלום במזרח-התיכון
מעריב 18.4.1977
פרס אמר כי ישראל מאמינה שארה"ב רוצה בהסדר של שלום במזרח-התיכון. "והסדר כזה מצריך פשרה טריטוריאלית. אולם לעולם לא נחזור למצב של חשיפה עצמית, ולא נחזור למדינה שרוחבה הוא 14 ק"מ. באזור שהוא הצפוף ביותר בארץ"...
מר פרס אמר עוד, כי לבד מהצורך לקיים משא ומתן עם הערבים, הממשלה חייבת להתמודד
עם בעיית כלכלה וחברה, ובמיוחד לבלום את האינפלציה, שהגיעה השנה לשיעור של 35 אחוזים (בזמן התפטרותו של יצחק רבין מראשות הממשלה ב-1977).
"משרד הביטחון הכין עתה ארבע תוכניות חדשות לגיוס לצה"ל של בנים ובנות בגילים 14-16, משכבות מצוקה, שם ילמדו מקצוע ויהפכו לאלמנט חיובי , במקום שידרדרו לשולי החברה, לפשע ולסמים".
...יש מקום לחולל שינויים בסידורי קליטת עולים, אם ברצוננו לגרום לחידוש העליה לארץ...ענין קליטת העליה צריך לעבור לטיפולן של הרשויות המקומיות.
"...נקים ממשלה אחראית, בעלת סגנון תרבותי, בלי השמצות, ממשלה שתכבד את הכנסת".
"...להקים 110 ישובים חדשים במישור הגדול של המשולש הפורה, בין עמית, באר שבע וקדש-ברנע, וכן להתחיל בחפירת תעלה מהים התיכון לים המלח, עבודה שתימשך עשר שנים..."
*
שמעון פרס: לפעמים אדם לאדם הוא תווית.
על "הנץ" ו"היונה" כתוויות. (בהקשר לשמעון פרס)
ראיון עם שמעון פרס ל"דבר", 15.4.1977
"דבר": קראנו שבוואשינגטון טוענים כי אתה כמועמד לראשות הממשלה נוח פחות למה שנקרא "ההתקדמות לשלום", מראש בממשלה הקיים: שאתה "ניצי" יותר. מה אתה אומר על טענה זו?
פרס: קודם כל אינני מרגיש כל צורך להצטדק. יש בליבי הסתייגות מוחלטת מכל הדבקת התוויות האלה. לפעמים נדמה לי שבישראל ובעולם אדם לאדם הוא תווית.
בעצם, אינני יודע מה זה "נץ" ומה זה "יונה". עבדתי שנים מרובות ליד בן-גוריון, ואולי מישהו יאמר לי מה הוא היה - "נץ" או "יונה". בך הכל הלא בדברים העיקריים אנחנו מאוחדים, והבעיה האמיתית היא תרגום מצב פוליטי לשפת ההכרעות הריאליות, ואני חושב שיש מצבים המחייבים הכרעות. אני מכיר "יונים" שמוכנות להילחם עד טיפת דמן האחרונה שלא לעשות הסכם, אלא אם כן, זה הסכם שלום מלא. למשל, ואני מכיר "ניצים" המוכנים לוותר על שטחים בגלל מצב מלחמה...
*
החרמון במקורותינו הוא ההר התוחם, בעצמו ובשיאו, את צפון מזרחה של ארץ-ישראל בגבולותיה ההיסטוריים; גוש נישא זה משפיע מימיו, מן השלגים ומן הנחלים, אל מקורות הירדן, המעניקים ברכה ל"ארץ ירדן וחרמונים". ברכת-אל ניתנה, בפי משורר התהילים, ל"טל חרמון שיורד על הררי ציון". מקורות המים וקורות הארץ התקפלו לזיקה אחת באיזור מופלא זה.
בתקופת המקרא זכה החרמון לתיאור פיוטי, כראש שניר המהווה "מעונות אריות והררי נמרים".
בתקופתנו אנו היו שוב לוחמים כאריות בפסגותיו: אנשי צה"ל לחמו בנפתוליו ובפסגותיו בעוז-רוח שאין לו משל, ולחימתם העניקה לישראל כתף מוצקה לצפון, עיניים מרחיקות ראות לספר, ואגדה מחודשת שתתרונן בהיסטוריה של עמנו.
החי והצומח בחרמון - אינו רק טבע, אלא גם עלילה.
שמעון פרס
שר הבטחון
*
" זכור לי , כשהיינו הרמטכ"ל ואנוכי, בבורמה, שאלו אותנו עמיתינו הבורמנים: "מה לדעתכם, סוד כוחו של צה"ל, פרט לגילוי גבורתם של חייליו?" והתשובה היתה:
צה"ל הוא צבא ישראלי, כלומר, אין הוא חיקוי לצבאות זרים, כי לא הלכנו בעקבות משמר המלכה הבריטית, לא עשינו חזרה על המרד של גאריבאלדי, או על פלוגות-הסער של פילוסודסקי, לא הלכנו בעקבות לורנס במדבר, לא העתקנו את חוקי פרידריך הגדול-
מכל אלה למדנו, אולם לא חיקינו איש מהם.
התישבנו, בינינו לבין עצמנו, ושאלנו שאלה אחת, מה הן בעיותיה האמיתיות של ישראל? מה מקור חולשתה? ומה צפוּנות כוחה?
וניסינו לתת לבעיות שלנו תשובה משלנו. "
*
שלי יחימוביץ': ב"חותם על המשמר" בכותרת - גרעין / בדימונה אין חדש, מיום 9/5/1986
בחגיגות המימונה בשבוע שעבר, הרגיע ראש הממשלה שמעון פרס את תושבי דימונה, בעקבות האסון בכור בצ'רנוביל. "אני יכול להרגיע אתכם שאין שום סכנה נשקפת מהכור בדימונה. אצלנו שקט".
שאלות לראש עירית דימונה אלי הררי והוא גם השיב להן:
על מה חשבת כששמעת על האסון בכור בצ'רנוביל? יש לך מידע על כך? יש לך מידע שמדינת ישראל מאורגנת, יותר מברית המועצות?היו תגובות של פאניקה אצל התושבים? אז ההרגעה של פרס היתה מיותרת?
אין חדש. בכל זאת, קשה להתעלם מהסכנה המסוימת שבחיים ליד כור גרעיני. בכלל מסוכן לחיות בעולם הזה, לא רק ליד כורים גרעיניים. על יד גבול לבנון לא מסוכן לחיות? בשיקאגו, בבית-קפה בפריס לא מסוכן? אנחנו חיים טוב מאד בנגב שלנו. נדמה לי אפילו שאנחנו חיים במקום הבטוח בעולם.
*
...בינתיים עד שהמשיח, יגיע מגיע לקראת הצהריים שמעון פרס. "פרס הגיע", שאג הקהל בהתרגשות, עשרות אנשים רצו לקראת פרס טהקיפו אותו מכל עבר. הושיטו לו פרחים אדומים. פרס קרן מאושר. "קבלת הפנים לא יכולה להיות יותר לבבית", אמר בהתרגשות. "חג המימונה הופך לאט-לאט מחג של עדה לחג של עם." פרס המשיך לבוסס בבוץ, כשאיזו גברת משתרכת אחריו וסוככת עליו במטריה מפני הגשם. קהל המעריצים כמעט חנק אותו. אך הוא המשיך לחייך בגבורה..."לחג יש חן וטעם משלו" - אני שומעת פתאום את שמעון פרס...
בינתיים עד שהמשיח יגיע מגיע שמעון פרס מלווה ב"אוחזת-מטרייה מעל ראשו של פרס" שהיא לאה קריב ומימינו ומשמאלו רפי סוויסה (התמונה מופיעה בכתבה!)
אסתר טל: המימונה / כולנו מרוקאים /"מצדי אפשר לקרוא לזה שקשוקה", אומר יוסי לוי, כתבה ב"על-המשמר", 27/4/1984.
*
שמעון פרס על האפשרות שנציגים של אש"ף ייבחרו בבחירות למועצות ולעיריות ביהודה ושומרון 1976 זה היה ב- 5.1.1976 / ידיעות אחרונות
-שמעון פרס על התערבות סורית בלבנון/ מעריב 8/1/1976 - לא נתערב בלבנון אם לא תהיה מעורבות סורית ישירה (מעריב 8.4.1978). --שמעון פרס על פתיחת גבול לבנון בפני פליטים/ הארץ 27/1/1976
-שמעון פרס על הסיכסוך במזרח התיכון ועל מדיניות שבה יכול רוב לפגוש את המיעוט...כדי לגשר על פני התהום הקיימת בינינו, עלינו לבנות גשר ביילי בחלקים. / ידיעות 6/4/1976
-שמעון פרס על הלקח ממלחמת יום הכיפורים-ישראל חייבת לשמור בזכרונה את לקח מלחמת יום הכיפורים ולחתור למצב שלא תזדקק לרכבת אוירית במקרה ששוב תפרוץ מלחמה... / הארץ 19/3/1976
-שמעון פרס מואשם על ידי צעירי מפ"ם, שהוא יוצר תנאים המאפשרים לאנשי "גוש אמונים" להקים ישובי קבע במסווה של מחנות-עבודה בלי החלטות ממשלה (מעריב 19.2.1976)
-רמז ניתן אמש בדבריו של שר הבטחון, מר שמעון פרס, כשציין בראיון לטלוויזיה כי ישראל לא תהסס לנקוט בכל האמצעים להחזרת השקט ליהודה ושומרון. (הארץ 18.3.1976)
-שר הבטחון, שמעון פרס, שהשיב על 9 הצעות לסדר היום, ייחד קטע קצר בדבריו לערביי ישראל באומרו, כי הוא חושב שמערכת היחסים עם ערביי ישראל נמצאת במשבר ואין הוא רוצה שערביי ישראל ירגישו עצמם כערביי השטחים, משום שהם אזרחי המדינה. (דבר 25/3/1976)
שר הבטחון, שמעון פרס, השיב אתמול בישיבת הממשלה, לשאלה של השר גלילי, בדבר ידיעות על אפשרות שנציגים של אש"ף ייבחרו בבחירות למועצות ולעיריות ביהודה ושומרון.
מר פרס אמר: "אין אנו בודקים אחר דעותיהם של תושבי השטחים בעניינים מדיניים. הבחירות הן חופשיות ואין אנחנו מתערבים, בכל הנוגע לרשימת המועמדים. אך ברור מאליו כי הננו נוהגים בהתאם לחוק, לגבי כל איש שנתגלה שהוא חבר בארגון עויין, ובמיוחד באחד הארגונים המהווים את אש"ף. כך נוסיף לנהוג גם בעתיד.
השר מסר עוד כי הבחירות ייערכו ב-12 באפריל. בהתאם לחוק ניתנת זכות הבחירה לכל תושב עיר, גבר בן 21 ומעלה ששילם מס עירוני של דינר אחד לפחות. הגבלה זו צימצמה את מספר הזכאים לבחור, לעומת מספר התושבים המבוגרים שבערים.
כשנשאל לאחר כארבעה חדשים, אם לא היה לו הרהור שני על עצם ההחלטה לערוך את הבחירות בשטחים(דבר 30.4.1976), הוא ענה "היה לי הרהור שני ושלישי ואין הוא שונה מהרהור הראשון. בכל אופן, להחליט צריך היה פעם אחת. נהגנו לפי החוק הירדני שיש לו תוקף בשטחים...
"כל התערבות סורית בלבנון, בלי להתחשב במניעיה, לא תוכל להשאיר את ישראל אדישה והיא תחייב אותה לשקול את צעדיה"-אמר הבוקר, שר הבטחון שמעון פרס, ל"מעריב" כשנתבקש להגיב על דברים שהשמיע אתמול שר החוץ הסורי, עבד אל-חלים חדאם, כי סוריה תפלוש לאלתר ללבנון, או אף תספח אותה, כדי למנוע את חלוקתה.
"כל הפניות הישירות אלינו מצד פליטים מלבנון נענו. עד עתה פנו מעטים, ונעזור להם להסתדר", אמר השר.
*
על הקו האדום הישראלי לגבי סוריה - שנת 1977
שמעון פרס מגלה מתי תתערב ישראל בלבנון
מאת עמוס הדר, סופר "הארץ" - 24.4.1977
(באותה תקופה - שמעון פרס היה שר הבטחון ונשיא ארה"ב היה קארטר)
שלושה תנאים יחייבו את ישראל להתערב במצב בלבנון - אמר אמש ראש הממשלה בפועל ושר הביטחון שמעון פרס בהשיבו לשאלה בעצרת-עם מטעם מפלגתו באשקלון.
התנאים:
1. אם הצבא הסורי יחצה את הקו האדום . הסורים יודעים היכן נמצא קו זה בלי לפרט.
2. חדירת מחבלים צמוד לישובי ישראל, נקפיד על כך בתוקף ואם יבואו המחבלים נכה בהם.
3. אם תהיה פגיעה בכפרים הנוצרים, שגורלם ועתידם נוגע לנו.
מובן, אמר מר פרס, כי ישראל נמצאת בדריכות מתמדת ואם תתערב ומתי יש להשאיר זאת..
שמעון פרס על חשיפה עצמית ועל הפשרה הטריטוריאלית במקרה של הסדר של שלום במזרח-התיכון
מעריב 18.4.1977
פרס אמר כי ישראל מאמינה שארה"ב רוצה בהסדר של שלום במזרח-התיכון. "והסדר כזה מצריך פשרה טריטוריאלית. אולם לעולם לא נחזור למצב של חשיפה עצמית, ולא נחזור למדינה שרוחבה הוא 14 ק"מ. באזור שהוא הצפוף ביותר בארץ"...
מר פרס אמר עוד, כי לבד מהצורך לקיים משא ומתן עם הערבים, הממשלה חייבת להתמודד
עם בעיית כלכלה וחברה, ובמיוחד לבלום את האינפלציה, שהגיעה השנה לשיעור של 35 אחוזים (בזמן התפטרותו של יצחק רבין מראשות הממשלה ב-1977).
"משרד הביטחון הכין עתה ארבע תוכניות חדשות לגיוס לצה"ל של בנים ובנות בגילים 14-16, משכבות מצוקה, שם ילמדו מקצוע ויהפכו לאלמנט חיובי , במקום שידרדרו לשולי החברה, לפשע ולסמים".
...יש מקום לחולל שינויים בסידורי קליטת עולים, אם ברצוננו לגרום לחידוש העליה לארץ...ענין קליטת העליה צריך לעבור לטיפולן של הרשויות המקומיות.
"...נקים ממשלה אחראית, בעלת סגנון תרבותי, בלי השמצות, ממשלה שתכבד את הכנסת".
"...להקים 110 ישובים חדשים במישור הגדול של המשולש הפורה, בין עמית, באר שבע וקדש-ברנע, וכן להתחיל בחפירת תעלה מהים התיכון לים המלח, עבודה שתימשך עשר שנים..."
*
שמעון פרס: לפעמים אדם לאדם הוא תווית.
על "הנץ" ו"היונה" כתוויות. (בהקשר לשמעון פרס)
ראיון עם שמעון פרס ל"דבר", 15.4.1977
"דבר": קראנו שבוואשינגטון טוענים כי אתה כמועמד לראשות הממשלה נוח פחות למה שנקרא "ההתקדמות לשלום", מראש בממשלה הקיים: שאתה "ניצי" יותר. מה אתה אומר על טענה זו?
פרס: קודם כל אינני מרגיש כל צורך להצטדק. יש בליבי הסתייגות מוחלטת מכל הדבקת התוויות האלה. לפעמים נדמה לי שבישראל ובעולם אדם לאדם הוא תווית.
בעצם, אינני יודע מה זה "נץ" ומה זה "יונה". עבדתי שנים מרובות ליד בן-גוריון, ואולי מישהו יאמר לי מה הוא היה - "נץ" או "יונה". בך הכל הלא בדברים העיקריים אנחנו מאוחדים, והבעיה האמיתית היא תרגום מצב פוליטי לשפת ההכרעות הריאליות, ואני חושב שיש מצבים המחייבים הכרעות. אני מכיר "יונים" שמוכנות להילחם עד טיפת דמן האחרונה שלא לעשות הסכם, אלא אם כן, זה הסכם שלום מלא. למשל, ואני מכיר "ניצים" המוכנים לוותר על שטחים בגלל מצב מלחמה...
*
סיפור חיים מ"סיפורי חיים של גיבורי שואה, בכאב, באימה
ובאומץ"
כך כתב נשיא המדינה, מר שמעון פרס ל- שמואל גל עם הוצאת ספרו:
" זה אני 7966 – B " בהוצאת דוקוסטורי בע"מ , תש"ע 2009
" במילים פשוטות מגולל המספר את קורותיו בימי השואה, דף אחר דף , נפרשת
בפני הקורא מסכת קרבות של ילד יהודי קטן נגד המשטר הנאצי הקם להרגו...זהו סיפור
גבורתו של ילד לוחם שבגר והתגייס לפלמ"ח, שהשתתף בקרבות שחרור הנגב במלחמת העצמאות
והיה למפקד בצה"ל, אך מעולם לא לחם במלחמה קשה מזו שלחם בילדותו, בימי מלחמת העולם
השנייה. "
*
"בין שלגי חרמון - תאור וציור בעלי חיים
על ידי וולטר פרגסון - תאור צמחים על ידי אבי שמידע ומיכה לבנה - ציור צמחים על ידי
הזר ווד" , ערך והביא לדפוס: עזי פז, משרד הבטחון ההוצאה לאור עם רשות שמורות
הטבע
ב- תשל"ז היתה מהדורה מיוחדת מוקדשת בהוקרה למשפחות חללי מערכות ישראל
שמעון פרס, שר הבטחון כתב בפתח הספר:
ביום הזכרון תשל"ז מוגש לכם הספר "בין שלגי
החרמון".ב- תשל"ז היתה מהדורה מיוחדת מוקדשת בהוקרה למשפחות חללי מערכות ישראל
שמעון פרס, שר הבטחון כתב בפתח הספר:
החרמון במקורותינו הוא ההר התוחם, בעצמו ובשיאו, את צפון מזרחה של ארץ-ישראל בגבולותיה ההיסטוריים; גוש נישא זה משפיע מימיו, מן השלגים ומן הנחלים, אל מקורות הירדן, המעניקים ברכה ל"ארץ ירדן וחרמונים". ברכת-אל ניתנה, בפי משורר התהילים, ל"טל חרמון שיורד על הררי ציון". מקורות המים וקורות הארץ התקפלו לזיקה אחת באיזור מופלא זה.
בתקופת המקרא זכה החרמון לתיאור פיוטי, כראש שניר המהווה "מעונות אריות והררי נמרים".
בתקופתנו אנו היו שוב לוחמים כאריות בפסגותיו: אנשי צה"ל לחמו בנפתוליו ובפסגותיו בעוז-רוח שאין לו משל, ולחימתם העניקה לישראל כתף מוצקה לצפון, עיניים מרחיקות ראות לספר, ואגדה מחודשת שתתרונן בהיסטוריה של עמנו.
החי והצומח בחרמון - אינו רק טבע, אלא גם עלילה.
שמעון פרס
שר הבטחון
*
מה אנחנו רוצים
משמעון פרס ? . האיש הנכון בתפקיד הנכון ותמיד
בזמן הנכון
פרס : "השופט גולדסטון הוא איש קטן
..."
הפעם , צדק שמעון פרס באמירותיו בברזיל ,
צדק וצדק !
מה אנחנו רוצים משמעון פרס ? . האיש הנכון
בתפקיד הנכון ותמיד בזמן הנכון . "המצהיר הגדול" ביותר
בתוכנו מאז קום המדינה . יש לו תמיד מה לאמר
ותמיד יודע להגיד את המלה הנכונה . חייב היה לקום "איש גדול" כזה בתוכנו . איש עשיר
ברעיונות ששפתו לא גדולה אלא ענקית שבתוכה הוא שוחה כמו דג במים .ואיש כזה תמיד
נשמע אצל מסכימים ולא מסכימים לו בתוכנו , כי הוא מחדש ותמיד סוחף ואנו נסחפים עמו
אם לכאן או לשם , אם בהתקרבות או בהתרחקות . תרצו או לא תרצו , אף פעם לא נוכל
להתעלם ממנו .
היום הוא נקשר ל "אנשים קטנים" ומחר יכול
להיות נקשר ל"אנשים גדולים" ... בקשרים האלה
אשמים גם אנחנו הקטנים , משום שחלק מאיתנו לא יודע "איך לאכול
אותו ולעכל אותו" ואנו אלה שמסווגים וסווגנו אותו בין אנשים גדולים ואנשים קטנים
ומה לא !
הנה , למשל , אייל ברקוביץ
לוחץ לקבל את משרת מאמן הנבחרת (9/2009) וכבר מישהו
קושר
את
ברקוביץ לשמעון פרס .( מסכן הברקוביץ הזה. מאמין לסקרים שחברה שלו אופירה אסייג עושה.
גם שמעון פרס תמיד הוביל בסקרים וחטף
בומבה. איש קטן, הברקוביץ הזה....)
מה לעשות , שמעון פרץ הוא לא איש מן המעברה
,(ואני אומר זאת לא בקנטור) אלא זאת המציאות
ועל כן ,
רוצים או לא רוצים , שמו משתרבב בקצב אצל יואל ניר כ- "בלא איש קטן מן
המעברה "
ואני יכול להביא עוד עשרות דוגמאות
...
הפעם , צדק שמעון פרס באמירותיו בברזיל , צדק וצדק
!
הלואי והיו לנו עוד "שמעוני פרס שכאלה !"
.
*
שלמה שפירא: 29/10/2008
...הבעיה עם הפלשתינים לא בהבנת הנקרא אלא בהבנת המעשה . אפילו
אם יבוא מנהיג שיטופח על ידנו ומדינות העולם יבואו לעזרתו , הנייר נייר ובשטח
"המקסימליזם" הפלסטיני יחזור "לסורו" .
אם ניקח את שמעון פרס עם רצונו העז לשלום , הוא ורבים
מתוכנו שמוכנים לרדת עד
ל"סף השד הלא נורא" , בכל זאת מרגישים בשטח שלגבי שיתופי
הפעולות ההדדיות , הפלסטינים רואים בהם כפעולות מקומיות-נקודתיות להקטנת מצב ואופי
הכיבוש , אבל לא פתרון "בעיית הכיבוש" .
פלשתינים רבים מדגישים שפתרון הבעיה היא לא פתרון "משימות
נקודתיות " אלא קבלת ליגיטימציה בלתי מתפשרת למדינה עצמאית "בגדול" על כל המשתמע
מכך ואין לוותר ולחסום בפניה דרישות עתידיות .
לפי הרגשתי , שום "גלוי פנצליני" בינלאומי ושום כדורי
הרגעה נוסח "שמעון פרס" לא יביאו במהרה למצב של "שתי מדינות לשני עמים "
.
ב-15 בנובמבר 2000 אמר מרואן ברגותי לציון "הריבונות העממית
הפלשתינית" בגדה וברצועה "לברק ולצבאו
הפחדן - להסתלק . האינתיפאדה היא החלטתו של הציבור" .
האם השתנה משהו מאז .
זהירות !ה-15 בנובמבר בקרוב !
*
משה שחל – הקשר
העיראקי – שרשים
הבטחה לפגישה עם
שמעון פרס
נכתב ב"הארץ"-ב "ראיתי שמעתי" – מסרה א.לם –
24.3.1985
שר האנרגיה והתשתית משה שחל שב בביקורו
האחרון בלונדון , אל שרשיו .
בארוחת-ערב , שערכה המגבית , נפגש שחל
עם אנשי הקהילה היהודית
מבגדאד החיים
כיום באנגליה ומתא ביניהם קרובי משפחהשאותם לא ראה יותר
מעשרים וחמש שנה .
כדי לספוג משהו מהכבוד שלו על שזכה להגיע
למעמד שר , הגיעו לאירוע גם
בני הקהילה מארצות-הברית וונצואלה
.
כטוב ליבם בבשר וביין נתרמו באותו ערב
מליון לירות שטרלינג למגבית . רבים
מן הנוכחים לא קיימו קודם לכן כל קשר לא עם
המגבית ולא עם ישראל .
כמה מעשירי הקהילה הסכימו להשקיע חמישים
מליון דולר בתעשייה הישראלית
ואחד מהם , דוד אליאן , מגדולי תעשיית
הטכסטיל בעולם , אף התעניין במפעל "אתא"
.
שחל הבטיח להפגישם , לאחר חג הפסח , עם ראש
הממשלה שמעון פרס .
*
שלמה שפירא: תרבות של אחיזת עיניים
תרבות של אחיזת עיניים 8/09/2006 בעיתון הצופה...
קברניטי המדינה חייבים לקבל אחריות למעשיהם ולפנות מקומם אם הם לא מתאימים לתפקידם, כדי לשפר את חוד הפירמידה הציבורית-ממלכתית. חייבים לשוב ולבחון את סדר העדיפויות והערכים שלנו, ולא ליפול בפח אחיזת עיניים מה קרה לנו במלחמה האחרונה? המשנה לרה"מ, שמעון פרס, מסר לעיתון בריטי שצה"ל לא ערוך לטפל בחיזבאללה. נשאלה השאלה, האם לוחם החיזבאללה הממוצע הפך ללוחם טוב יותר מהחייל הישראלי? פתאום נוכחנו כי בוגרי מכללות צבאיות ומכוני מחקר צבאיים יוקרתיים לא מסוגלים להתגבר על ביצורי האויב. המופקדים על הביטחון חייבים להחזיר לציבור את האמון בכוחו ויכולתו של צה"ל. עליהם להוכיח כי יש להם תשובות נכונות ומבטיחות לשעות מבחן גורליות. עליהם להחזיר לעם את האמונה שלא נעמוד שוב על סף התמוטטות כוחנו ההרתעתי. למצוא את התשובות הנכונות פירושו לעורר את השאלות הנכונות. אווירת הסמוך בתרבותנו חייבת להיות מוקעת. קברניטי המדינה חייבים לקבל אחריות למעשיהם ולפנות מקומם אם הם לא מתאימים לתפקידם, כדי לשפר את חוד הפירמידה הציבורית-ממלכתית. חייבים לשוב ולבחון את סדר העדיפויות והערכים שלנו, ולא ליפול בפח אחיזת עיניים...
קברניטי המדינה חייבים לקבל אחריות למעשיהם ולפנות מקומם אם הם לא מתאימים לתפקידם, כדי לשפר את חוד הפירמידה הציבורית-ממלכתית. חייבים לשוב ולבחון את סדר העדיפויות והערכים שלנו, ולא ליפול בפח אחיזת עיניים מה קרה לנו במלחמה האחרונה? המשנה לרה"מ, שמעון פרס, מסר לעיתון בריטי שצה"ל לא ערוך לטפל בחיזבאללה. נשאלה השאלה, האם לוחם החיזבאללה הממוצע הפך ללוחם טוב יותר מהחייל הישראלי? פתאום נוכחנו כי בוגרי מכללות צבאיות ומכוני מחקר צבאיים יוקרתיים לא מסוגלים להתגבר על ביצורי האויב. המופקדים על הביטחון חייבים להחזיר לציבור את האמון בכוחו ויכולתו של צה"ל. עליהם להוכיח כי יש להם תשובות נכונות ומבטיחות לשעות מבחן גורליות. עליהם להחזיר לעם את האמונה שלא נעמוד שוב על סף התמוטטות כוחנו ההרתעתי. למצוא את התשובות הנכונות פירושו לעורר את השאלות הנכונות. אווירת הסמוך בתרבותנו חייבת להיות מוקעת. קברניטי המדינה חייבים לקבל אחריות למעשיהם ולפנות מקומם אם הם לא מתאימים לתפקידם, כדי לשפר את חוד הפירמידה הציבורית-ממלכתית. חייבים לשוב ולבחון את סדר העדיפויות והערכים שלנו, ולא ליפול בפח אחיזת עיניים...
*
ראה המשך - ברשימה הבאה
ראה המשך - ברשימה הבאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!