ספרון שקבלתי מ"מחנות העולים" בשנת 1958 / "נערים –סיפורים מחיי הנוער" בהוצאת ה"מחנות העולים" – ה"צופים החלוצים" , תשט"ז / וגם על הרגשתי האישית עם אלמנט המעבר מעיראק לישראל

שלמה שפירא

קטעים מתוך ספרון שקבלתי בתנועת "המחנות העולים" ב- 1958

(כחודשים בלבד היתה הצטרפותי לתנועה)

הספרון נקרא – "נערים –סיפורים מחיי הנוער" בהוצאת ה"מחנות העולים" – ה"צופים החלוצים" , תשט"ז  

1 . קטע ש- ויטה – כתבה (עמ' 5)

שאלת אותי מה נותנת לי התנועה .

  קשה לי לענות לך. את לא היית בתנועה ודברים אלה צריך לחיות בכדי להבינם .

  ההרגשת פעם את רגש הסיפוק לאחר שמגיעים לפסגה אחרי עליה ממושכת וקשה ?

או שמחה טהורה , שמחת יצירה של חברים לאחר עבודה קשה וממושכת כשהכל

עומד נגדם , נלחם בהם , ולמרות הכל הצליחו לבנות וליצור .

או אהבה עזה לכברת ארץ שוממה המעוררת בך את הרצון לחבק הכל ולהקריב הכל ?

או להיפך , ההרגשת פעם עצב עמוק וכנה על הלקחם של חברים יקרים בלא עת וסיבה ?

השמעת פעם שירה פשוטה ועזה המביעה שמחה גם עצב היוצאים מן הלב ?

הראית פעם הורה, של חברים המתלכדים לגוף אחד , רוקדים בהתלהבות , שוכחים עולם ומלואו ורוקדים ...

כל זה נותנת התנועה . 

ויטה 

2. קטע מסיפור ש -אהרן מגד- כתב (עמ'12) .

יום הולדת

חיה ערכה מסיבת יום הולדת . היא הזמינה למסיבה זו רק את חבריה האינטימיים ביותר .

גם אבא ואמא דרשו זאת : לא צריך טררם גדול , ולא צריכים כל מיני ארחי-פרחי .

די במסיבה צנועה , שקטה של בחורים ובחורות  הגונים . ישלחו הזמנות בכתב .

... השיחה שטפה בנעימים , במשובה וצחוק . בתחילה בריסון רב , כי אבא ואמא של חיה

נמצאו גם הם בחדר , אבל אחר שעה לא ארוכה אמרה חיה :

- אבא , גברת אופנהיים הזמינה אתכם ל- 9.30 לא ? חבל שאתם צריכים ללכת ...

והם הסתלקו אחר בקשת סליחה מאת כל הנוכחים .

אחרי שהלכו להם , אמרה חיה:

- רואים אתם , אבא-שלי ואמא-שלי מבינים אותי תמיד .

...בשעה יותר מאוחרת חזרו שוב רקודי בזוגות והפעם תוך אכסטזה עילאית .

מישהו כיבה את האור . כולם צווחו והמשיכו לרקוד . הבחורים והבחורות

החרו-החזיקו אחר הפטיפון והמחולות גברו , גברו ...כך , עד שחזרו אבא ואמא של חיה מהגברת אופנהיים , היתה כבר השעה השניה שלאחר חצות

אהרן מגד                                         

3. קטע ש- עודד – כתב (עמ' 23)

מכתב לחבר בגמנסיה

כותב אתה לי : אולי נאמנו דבריך מאוד ואמת היא ללבך אתה , אך כלום ניצוק

  את כל האנשים בדפוס אחד ? הלא לכל אחד מורשת נטיותיו ומערכי מפשו שלו ,

הן לא בבית אחד נוצרנו כולנו ולכן גם יפרדו דרכינו למאוד...

הנה ערכנו "סדר" של פסח כבשנה-שנה . לא כסדר הזה שעורכים הורינו בבתיהם ,

אלא שונה ממנו לגמרי , דומה אולי יותר ל"סדר" שהיו עורכים אבות אבותינו

בשבתם על אדמתם : קציר העומר , יציאת מצרים שבכל הדורות , המלחמה לחירות –

ביטוי לכל אלה נשתלב בהגדה וב"סדר" שערכנו . טקס , שירה וריקוד , מקהלה ונגינה ,

קריאה והצגה , כל אלה שוזרו יחד .היודע אתה כמה כוחות רוחניים הושקעו בזה ?

ולולא ראיתי את הגיחוך על פניך , הייתי אומר לך פשוט : בוא וצרף כוחך אתה לכל זה –

סופך שתהיה מאושר אז!...תבוא ואז נשוחח ארוכות – 

 ידידך- עודד

4. קטע ש - רות– כתבה (עמ' 239

אורי בן חמש-עשרה . יום אחד קרא על לוח המודעות :

"הרצאת נ. : מהי דרכנו להבא !"

המודעה הזאת ניקרה בעיניו , שבוע שבוע בלכתו למגרש ה"מכבי" התלבט בשאלה הזאת .

לא סיפקו אותו הספורט ותרגילי הסדר . מה התכלית בהם ? לא יתכן שהספורט יהיה

ערך מרכזי בתנועות נוער ...

רות

5. בעמוד 79 ישנו שיר ללא כותרת שכתב ב.

ילדִי אל ראשי ההרים העליתי אותךָ

ראה – הארץ הזאת ,

קו ההרים מנגד , השמים האלה , שמיךָ ...

ראה אותה , את הָאחת .

חלום דמותה בלבךָ ושׂאֶנּה .

כי על זה האפק זרים צוות לךָ גורל נבו ,

"ראה מנגד" ...

את נופה בקשו לערוף מבלי רחם ,ועִמו –

את חלומי : להטביע בך את חותם ארצֶךָ .

צלם נוף מולדתו האדם .

מה דמות תהיה לךָ ,ילדי ,

אם ערוף יהיה נופךָ ,

אתה הנושׂא בחֻבךָ געגועי-הפקר לנופים זרים ,

געגועים שמסכתי אני בדמֶךָ .

לא , אזרח תִהיָה בארץ הזאת !

את חטא הַנֶּכֶר של דורות ראשונים תכפר .

אגדה לךָ אספר , שיר לך אשיר –

על ארץ אחת שלמה ,

על אֳפקים  תכולים , מבטיחים .

באלה אֶאֱלוף אותךָ , ילדי .

טפין-טפין אמסוך בך געגועים לאפק רחב , משׂתרע ,

לגבול רחוק , רומז .

על ה- "תנועה" ו- "תנועה ודגל"

בהרגשתי האישית! עם אלמנט המעבר המיידי ממקום למקום ,

מעיראק לארץ-ישראל

הקלדתי בגוגול את המלה "תנועה" וקורא וקורא ורק כשהגעתי להפניה

ה-63

אני ניתקל ב"תנועה" שהתכוונתי , כי כשאין קישור נוסף למלה

כמו מלת שייכות :

דין התנועה ,תנועת נוער , תנועת העבודה , תנועת טרור (לא עלינו !) וכו' , והפניות אין .

והנה מצאתי בהפניה מספר 63

" תנועה – ויקימילון

הנאורות היא תנועה אינטלקטואלית במאה ה-18 באירופה, שדגלה במוסר, ... מערכות מידע שינוי נתונים המורכבת ממספר פעולות בודדות. עשינו בתוכנה הרבה תנועות. ... "

המשכתי עד הפניה 100 ואין .

זה לא ה"דין" לגבי המלה "תנועות" , כבר בהפניה שלישית מקבלים : תנועת נוער – ויקיפדיה ויש עוד התייחסות ל"תנועה" במובן הזה .

אביעד הכהן עובר מ"פרשת במדבר" בתורה (איש על דגלו יחנו

בני-ישראל) ל-

"לכל תנועה דגל שלה. וזה יפה מאד. הפיצול לשבטים אינו מלמד על אי האחידות, ...

עולמה של יהדות דוגל באחדות, אך מגנה את האחידות. "

תנועה ודגל קשורים זה בזה בקשר חזק .

את הקשר האינטימי הזה מצאתי אצל – ויטה – בספרון הנקרא –

"נערים –סיפורים מחיי הנוער"

בהוצאת ה"מחנות העולים" – ה"צופים החלוצים" , תשט"ז

ושם היא כותבת :

"שאלת אותי מה נותנת לי התנועה .

קשה לי לענות לך . את לא היית בתנועה ודברים אלה צריך לחיות בכדי להבינם .

ההרגשת פעם את רגש הסיפוק לאחר שמגיעים לפסגה אחרי עליה ממושכת וקשה ?

או שמחה טהורה , שמחת יצירה של חברים לאחר עבודה קשה וממושכת כשהכל עומד נגדם , נלחם בהם , ולמרות הכל הצליחו לבנות וליצור .

או אהבה עזה לכברת ארץ שוממה המעוררת בך את הרצון לחבק הכל ולהקריב הכל ?

או להיפך , ההרגשת פעם עצב עמוק וכנה על הלקחם של חברים יקרים בלא עת וסיבה ?

השמעת פעם שירה פשוטה ועזה המביעה שמחה גם עצב היוצאים

מן הלב ?

הראית פעם הוֹרה , של חברים המתלכדים לגוף אחד , רוקדים בהתלהבות , שוכחיםעולם ומלואו ורוקדים ...

כל זה נותנת התנועה .

המלה "תנועה" טמונה בזכרוני עוד בהיותי ילד קטן בעיראק .

שם לחשו כל הזמן את המלה "תנועה" , ויותר נכון בהגיה היהודית בבלית בגדאדית – תאנועה .

והכוונה היתה ל- תנועת המחתרת הציונית בעיראק .

שם הרגשתי את "התנועה" יותר מ"תנועה" בכביש , יותר מ"תנועה" הפיסיקלית .

שם הרגשתי את אלמנט המעבר המיידי ממקום למקום , מעיראק לארץ-ישראל

ושם הרגשתי שיש לי סוף סוף דגל משלי

ושם הרגשתי שאני עומד לבוא אל מקום שלהנהגת המקום לא תהיה שום חסימה לדרכי .

ה-ויטה- הזאת ממש ויטאלית . היא עשתה בלבי הסטוריה ! 

הערה חשובה שקבלתי באיימל חוזר:

לשלמה שפירא שלום,

הרשימה של ויטה ואחרות, הן מתוך הקובץ: 'כצמח השדה' שהופיע לראשונה, אם איני טועה, בשנת תש"ו/1946 מטעם "התנועה המאוחדת", שעשה רושם גדול והשפיע רבות על חניכיה ועל קוראיו.  לאחר מכן הופיעה מהדורה חדשה (תשמ"ו/1986) שלו.

בברכה

נורית גוברין  26/07/09 9:18