שלמה שפירא
משה קרוי - מתוך הצעה למבנה המדינה:
במדינה צודקת יש ארבע משרות ציבוריות בלבד: (אין ראש מדינה)
א. שר אוצר.
ב. שופט.
ג. ראש משטרה.
ד. ראש צבא. מישרה זו מיותרת, אם העולם כולו מכיל מדינות צודקות בלבד.
...מצעו של כל אחד מנבחרי הציבור האלה הוא בהכרח מצע של עקרונות פעולה ולא מצע פוליטי.
במדינה צודקת, המושתתת על ההכרה באובייקטיביות של הערכים ובאובייקטיביות זכויות האדם,
כל מצע פוליטי יהיה או חזרה על החוקה (ואז יעיד על מחברו שהוא פטפטן, המרבה להג לריק)
או סותר לה. מועמד למשׂרת שופט, למשל, אשר יציע מערכת חוק פלילי, הקובעת אשמה או חפות
לפי מצבו הכלכלי של הנאשם או לפי מצבו הפסיכולוגי, או הקובעת גזר-דין בהתאם לשיקולים כאלה,
יציע מערכת המנוגדת לחוקה. ברגע בו הוא נבחר, הוא קרבן לסתירה. אם ישפוט לפי מערכת
החוק אותה הוא מציע, הוא פוגע בזכויות האדם ואפשר לתבעו לדין אצל כל שופט אחר, כפושע
פלילי פשוט. מאידך, אם ישפוט על פי החוקה, יפר את התחייבותו החוזית לשפוט לפי המערכת
אותה הציע. היות וכך, ניתן יהיה לתבעו לדין אזרחי אצל שופט אחר. כך או אחרת, הסתירה תפגע
בו בלבד. באופן דומה, שר צבא אשר יפעיל נסיון לגיוס חובה יתבע לדין כפושע פלילי.
במדינה צודקת, המושתתת על זכויות האדם, אין סיכוי למפלגה פוליטית (במובן הקיים של המילה)
"לתפוס את השלטון"...
עם גבור הפשיעה עולה נכונות האנשים לשלם סכומים גבוהים לשופט ולשר המשטרה...במדינה צודקת בעולם
צודק, אחרי מספר דורות של קיום, ירד הפשע לפלאים. כתוצאה, הסכומים אשר יקבל השופט
או שר המשטרה ירדו פלאים (שר צבא לא יהיה בכלל). ומכאן תובטח בחירת שר אוצר הגובה תעריפים נמוכים. בדרך זו נשלטת מדינה צודקת על-ידי חוק ההיצע והביקוש לא רק בשוק הכלכלי, אלא גם
בשוק המשׂרות הציבוריות.
שר אוצר המציע תעריפון שאינו מאפשר לו רווח הוא או טיפש או בעל מניע (סמוי) לא ישר: הוא רוצה
דבר מה שאיננו כסף. אולם פקיד ציבור צריך להיות נבון וישר אם ברצונו להיבחר.
מתוך הספר "חיים על פי השכל" - תנאים לאושר אובייקטיבי - מאת: משה קרוי, מהדורה שניה - דצמבר 1975, הוצאת "מציאות",
בספר הקדשה:
לידידי מרדכי קידר,
שידע סכנות וסבל
ועמד במבחנים קשים
מבלי לבגוד בתודעתו.
משה קרוי - מתוך הצעה למבנה המדינה:
במדינה צודקת יש ארבע משרות ציבוריות בלבד: (אין ראש מדינה)
א. שר אוצר.
ב. שופט.
ג. ראש משטרה.
ד. ראש צבא. מישרה זו מיותרת, אם העולם כולו מכיל מדינות צודקות בלבד.
...מצעו של כל אחד מנבחרי הציבור האלה הוא בהכרח מצע של עקרונות פעולה ולא מצע פוליטי.
במדינה צודקת, המושתתת על ההכרה באובייקטיביות של הערכים ובאובייקטיביות זכויות האדם,
כל מצע פוליטי יהיה או חזרה על החוקה (ואז יעיד על מחברו שהוא פטפטן, המרבה להג לריק)
או סותר לה. מועמד למשׂרת שופט, למשל, אשר יציע מערכת חוק פלילי, הקובעת אשמה או חפות
לפי מצבו הכלכלי של הנאשם או לפי מצבו הפסיכולוגי, או הקובעת גזר-דין בהתאם לשיקולים כאלה,
יציע מערכת המנוגדת לחוקה. ברגע בו הוא נבחר, הוא קרבן לסתירה. אם ישפוט לפי מערכת
החוק אותה הוא מציע, הוא פוגע בזכויות האדם ואפשר לתבעו לדין אצל כל שופט אחר, כפושע
פלילי פשוט. מאידך, אם ישפוט על פי החוקה, יפר את התחייבותו החוזית לשפוט לפי המערכת
אותה הציע. היות וכך, ניתן יהיה לתבעו לדין אזרחי אצל שופט אחר. כך או אחרת, הסתירה תפגע
בו בלבד. באופן דומה, שר צבא אשר יפעיל נסיון לגיוס חובה יתבע לדין כפושע פלילי.
במדינה צודקת, המושתתת על זכויות האדם, אין סיכוי למפלגה פוליטית (במובן הקיים של המילה)
"לתפוס את השלטון"...
עם גבור הפשיעה עולה נכונות האנשים לשלם סכומים גבוהים לשופט ולשר המשטרה...במדינה צודקת בעולם
צודק, אחרי מספר דורות של קיום, ירד הפשע לפלאים. כתוצאה, הסכומים אשר יקבל השופט
או שר המשטרה ירדו פלאים (שר צבא לא יהיה בכלל). ומכאן תובטח בחירת שר אוצר הגובה תעריפים נמוכים. בדרך זו נשלטת מדינה צודקת על-ידי חוק ההיצע והביקוש לא רק בשוק הכלכלי, אלא גם
בשוק המשׂרות הציבוריות.
שר אוצר המציע תעריפון שאינו מאפשר לו רווח הוא או טיפש או בעל מניע (סמוי) לא ישר: הוא רוצה
דבר מה שאיננו כסף. אולם פקיד ציבור צריך להיות נבון וישר אם ברצונו להיבחר.
מתוך הספר "חיים על פי השכל" - תנאים לאושר אובייקטיבי - מאת: משה קרוי, מהדורה שניה - דצמבר 1975, הוצאת "מציאות",
בספר הקדשה:
לידידי מרדכי קידר,
שידע סכנות וסבל
ועמד במבחנים קשים
מבלי לבגוד בתודעתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!