שלמה שפירא
שב רגע וכתוב לה שיר אהבה
וְלִזְמַנּים וּמִזְּמַן וְלַזְּמַן וּבִזְמַן, תמיד תתגעגע
עכשיו, תתגעגע
שַׁחֵר הַצְהֵל פניה בכל מקום
תתגעגע
בין פרחי הבר שלה
תתגעגע
בין נופי המים, עלוות-עד ירוקה וּבְהִירוּת-שמים
תתגעגע
לישיבה מתחת עץ הַלֵּב-נֶה
תתגעגע
לנשיקותיה הייניות
תתגעגע
תתגעגע מרוב געגוע מרוב געגוג...
שב רגע וכתוב לה שיר אהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!