שלמה שפירא
שוק הפשפשים
מי שלא מצייר לא מפסל לא מאבזר לא תופר
לא אוסף לא מתמקח לא ממכר לא מתמכר
לא מתכפתר לא מתכרבל
לא מטוען בחפצים ישנים ומשונים
כדאי לו להפוך ברגע אחד
ל- שף שוק של מציאות
ובזרימה חיה תחת כיפת השמים
לעסוק בכל אלה, לחוות בשידור חי
את שוק הפשפשים של עצמו בעצמו
והשוק הוא במה
שכל אחד יכול להשתתף בהצגתה החדשה
מופע הכי גדול בעיר
(תשתדלו לבקר בימי ששי מתשע בבוקר עד אחת)
תיאטרון הכי אמיתי בעיר
דוכן הכי ססגוני בעיר
מגש הכי מוזיקלי-אנושי בעיר
תמצאו שם הכל ופשפשת מצאת
יבקשו מאה תציע עשר
שלמת קבלת
לא שלמת - אך חווית
ואם חווית תמשיך לרחוב הסמוך
תשתה תמר הינדי עסיס רימונים
תאכל אזנים זעתריות של אבולעפיה
תשקשק בקוסקוס של דוקטור-שקשוקה/ טעים טעים מבית אימא ואבא
על במתי צ'אנק חייך ,כל מה שלא הספקת לרכוש
אתה יכול להגיע לכאן
לצוד חפץ-עד
מכל מה שנאסף או נזרק
נחמד או חולק או ניתן במתנה
נמאס או נעבש
או או ...
כי לא מה שעבר – עבר
מה שעבר זמנו- זרוק להנאתו
שבת לכאן עוד פעם, תשוב פעם ופעמיים - מחלת הפשפש בדמך
בעביביך במה
שחק אותה יא אללה יא פנינה.
2008, יוני 21 קטע זה פרסמתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה
היום - המדינה היקרה שלנו הפכה ל- שוק פשפשים ענק. אם לא נפשפש במוצגים הקיימים, אז כדאי ומהר לפשפש ב- "אורים ותומים" שבנו את המדינה/מדינת ישראל שכולנו מנסים למנוע ממנה שוקים חשמליים שלא נדע מה בתוצאתם.
השבמחקשלמה שפירא
שלמה שפירא
השבמחקלא קלה השיבה חזרה
מה שנזרק, לא נזרק אף פעם
כי הוא ממשיך הלאה גם על פי "חכמת שוק הפשפשים".
אך יש שמיד, בא בראשנו, בא בידינו אותו חוסר
ובדרך לא דרך
וביראה על יראה
ביראה של שלוש מאות וששים מעלות של כבוד
מנסים להשיבו אל ממשותנו על פי " חכמת סע"ר הגעגועים ",
אך לא קלה השיבה חזרה
כי ישנה האגדה וישנה האבֵדה.
שיר מאת שלמה שפירא משורר / נכתב בבלוג הישן שלי ב- וואלה ב- 2010, אוג׳ 31