שלמה שפירא
ישיבת חברים סוערת כדי לאשר הקמת בית-כנסת ארעי ביום כיפור באחד מקיבוצי השרון
מנחם דורמן דוגמא לאיש חילוני עם תשתית יהודית: לאיש קיבוץ - לא היה צורך ל"הכשירו יהודית", אלא "להכשירו חקלאית" "להכשירו חלוצית"
כמה חבל שאיבדנו את "הקיבוץ" ואת תבונתו ואת הסתכלותו הפנימית בעצמו ובנו, באלה שלא היו ואינם קיבוצניקים. ידידה שלי חברת קיבוץ השומר הצעיר מן השרון, אמרה לי אתמול "הייתה ישיבת חברים בקיבוץ, כדי להקים "בית-כנסת" ארעי ליום כיפור. כי בקיבוץ אין בית כנסת ויש כאלה שרוצים לבקר בבית כנסת בימי חג. בימי החגים כשמתאפשרת תחבורה, ואם רוצים לבקר בבית כנסת, יש אפשרות לקחת מכונית ולהתפלל בבית כנסת בסביבה וביום כיפור אין.
מיד נזכרתי, במנחם דורמן, איש שהלך בילדותו לבית ספר יהודי ולמד ב"חדר" וב- "ישיבה" אך יחד עם זאת גם כשהחליט ללכת להכשרה חקלאית עוד בחו"ל ולהגיע לישראל, התשתית היהודית הייתה נהירה לו היטב. אפשר לומר עליו ועל אנשים כמוהו שהיו "אנשי קצוות" בתודעתם החברתית, אך דבקו בזהותם היהודית.
"העולה לישראל" גם כשהיה אפיקורס וחילוני ביותר, בהגיעו לכאן לא היה צורך ל- "הכשירו יהודית", אלא "להכשירו חקלאית" "להכשירו חלוצית". התשתית היהודית זרמה בתוכו, למרות שהחליט לא להתייחס לה.
הבאתי את מנחם דורמן כדוגמא (ויכולתי להביא דוגמאות של עוד רבים כמוהו ולהצביע עליהם גם כך), כי האיש הזה היה בין מייסדי "הוצאת הקיבוץ המאוחד" ותירגם את "המניפסט הקומוניסטי" ושקד על הוצאתם לאור של כתבים משל מרכס, הוא גם ביקש תפילת אל מלא רחמים על נשמתו וגם קדיש אחר מותו.
ושוב אדגיש - גם כשהקיבוץ היה חילוני היהדות והמסורת פיעמה בתוכו ולא פעם דיברו בקיבוץ, למשל, על הקשר בין קיבוץ ויהדות, בין קיבוץ ומסורת וגם בין קיבוץ וסוציאליזם.
היום, אני כאדם מסורתי, במפגשים עם חברי קיבוץ צעירים בקיבוצים אחדים, הופתעתי עד כמה יהדות ומסורת לא נהירה להם או אין פתיחות להם, כאשר כן מצאתי ומוצא זאת אצל המבוגרים.
כמה חבל שאיבדנו את "הקיבוץ" ואת תבונתו ואת הסתכלותו הפנימית בעצמו ובנו!
שולחת גילה:
השבמחק***
לקט ליום הכיפורים.
מה היה לנו בראש השנה-
"ובשופר גדול יתקע"
כדאי לדעת.
חלק מתכונות השופר לימים הנוראים.
- כאשר ממליכים מלך תוקעים בשופר, ובראש השנה אנו ממליכים
את השם עלינו ועל כל העולמות, מלך מלכי המלכים הקב"ה !
- התקיעה מזכירה לנו, את אשר קיבלנו על עצמנו במעמד הר-סיני,
שבו תקעו בשופר. (כולנו, נשמות ישראל שעמדו במעמד הר סיני)!
- התקיעה מזכירה את דברי הנביאים שנמשלו לקול השופר...
-התקיעה מזכירה לנו את עקדת יצחק ואת קרן האייל ממנה עשוי השופר.
ומבקשים בתפילה מהשם שיזכור לנו עקדתו של יצחק, ויכפר לנו...!
כ-מאה תקיעות יש בראש השנה, זמן המלכת הבורא עלינו,
חלקן תקיעות חובה וחלקן - רשות.
לעומת זאת-התקיעה ביום הכיפורים מכריזה על זמן הנעילה וסיום הצום !!
כדאי מאוד להגיע ולשמוע "כל נדרי"...ותפילת נעילה.
"ונתנה תוקף"
"וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון, כבקרת רועה עדרו"
הרועה מעביר לפניו את הצאן אחד אחד ומסמן כל כבש עשירי
בסימון אדום...סימן לא טוב...כדאי לו לכבש, בעוברו ליד הנחל,
להתרחץ בו ולמחוק את הסימן...כדי שלא יגיע להישחט...
כך גם אנחנו עוסקים בהשתדלות בתפילה ודמעות למחוק גזירות
רעות מעלינו ולשנות דברים לטובה, ולזכות לשנה טובה ומתוקה.
אמן !
כתיבה וחתימה טובה תמיד
גילה.
משנה שעברה,
תזכרו במצגת הזו..."ונתנה תוקף" ובסיפור המרטיט על רבי אמנון ממגנצה.
שתהיה לכם המצגת להתבוננות ולהשראה. רמקולים בבקשה!
בעצם קטע זה שלחה לי - רחל הדר - שקיבלה מ- גילה
מחק