שלמה שפירא
מעשיות ואגדות על נערות, נשים ואימהות, חכמות ונועזות
"הנערה שאהבה סכנות" ל- הרצליה רז, ידיעות אחרונות ספרי חמד, עריכה: עופרה גלברט, עיצוב ולוחות: גאלה קדם, 2002
הספר מוקדש:
לזכרו של רמי אחי
המיואש והגיבור,
באהבה!
מן ההקדמה:
הספר הזה נולד כנגד הדעה הרווחת בציבור, שבסיפורי-העם הנשים הן תמיד פסיביות. אגרתי ובחרתי לספר הזה אגדות ומעשיות, משלנו ומשל עמים אחרים, על אודות נשים אסרטיביות. נערות, נשים ואימהות הלוקחות את גורלן בידיהן ונאבקות - למען גיבוש אישיותן כשהן צעירות, על מימוש זכויותיהן כשהן נשים - ועומדות בגאווה במילוי תפקידן כאימהות...לכל סיפור עממי יש מקבילות והוא מתחפש בלבושים שונים, כשהגרעין המרכזי שלו עונה על בעיה כלל-אנושית, לכן סיפורים אלה עונים על צרכי בני-אדם בכל מקום בעולם...סיפורי-עם קשורים למְסַפר ולקהלו. לכל עם, לכל שבט, לכל עדה וקהילה ולכל משפחה ישנו אוסף של סיפורים הקשורים לנופו ולסביבתו הקרובה...
החוקרים למיניהם - אנשי פולקלור, אנשי ספרות משווה, פסיכולוגים, סוציולוגים, אנתרופולוגים ודומיהם - אוספים סיפורים אותנטיים מפי מספרים עממיים אך גם בודקים סיפורים כתובים ומשווים טקסטים...
חלקו הראשון של הספר מכיל אגדות ומעשיות בלבד. חלק זה מכוון לקורא/קוראת האוהבים ספרות רומנטית ובעיקר סיפורי-עם ואגדות. בחלקו השני - הערות וביבליוגרפיה מוערת...
מצאתי בספר בעמ' 147, בביבליוגרפיה את:
נוי דב, 1965, (עורך). "מעשיו המוזרים של אליהו הנביא" בתוך: הנערה היפהפייה ושלושת בני המלך - 120 סיפורי-עם מפי יהודי עיראק. תל-אביב: עם עובד , עמ' 208
בעמ' 70:
..."אדוני המלך," הצטחק ואמר, "האישה המוזרה הזו שבאה לפניך דיברה במשלים. הבה ואפתחנה לפניך את תביעתה. היה לה עץ תמר הוא העבד, עורו שהייתה פושטת הם גרדומי התמר, כלומר, זיזי ענפי התמר שנכרתו. היא הייתה מסירה את גרדומי התמר, שומרת ומייבשת אותם בקיץ, ובחורף מחממת בהם את ביתה. וזו הפרווה שסיפרה לך עליה. והנה, לפי סיפורה, גדעו את עץ התמר שלה, או, כדבריה, שברו את עורפו. אחר-כך פשטו את עורו, כלומר, קילפו את קליפתו ועתה משתמשים בו מבלי לשלם לה בעבורו."
"משתמשים בו? איך אפשר להשתמש בו בעץ שנגדע? שאל המלך.
"קדחו בליבת העץ וקידדו נקב לכל אורכו," ענה היועץ היהודי, "וכך הפכו אותו לצינור מים. בעזרת הצינור הזה, העשוי מעץ התמר, משקים גינות. האישה דורשת את דמי שכירות העץ שלה וגם את שוויו."
שמח המלך על חוכמת יועצו היהודי. הוא "שבר את עורפו" של יועץ המלך ואת היועץ היהודי החזיר למשרתו בארמון כמקודם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!