שלמה שפירא
בתיווכו של המשורר והעורך פסח מילין,..., אחת לשבוע נפגשים דוד סנדו, שלמה שפירא, שמואל שתל, רמי דיצני, קוראים משיריו של זה שזכה וספרו נדפס. מנתחים את השירים מדברים עליהם...
לאחרונה, שוחחנו על "שעון עתיק ל- "לילי זלוף".
אני הבאתי לידיעת כולם את כתבתה של נעמי גוטקינד על הספר
כמה מבתי השיר בספר:
"תפילה ללילה אשא ודמי / מתרונן / יתקדש הכאב כי הוא / אש המוקד" .
"כי אדם בסיבלו עומס / יתגודד עם דם" .
"דמי בך אחי / ואם כורעת ללדת / על מפתן חדרה הצר / היא ילדה את הילד – אחי /מתייסרת האם..."
"עובר אבי למול עיני כעובר אורח / ונשמתו טבולה כמו נוצרה בקסת / מול זקנו אני עוברת ונסוגה / מעל פניו כעוברת אורח / למול דפי הקודש...".
"בבית שליד הנהר התהלכה / וצמתה עד למותניה. / מביטה היתה מבעד לחלון חדרה.../ גם דיקלי התמר הביטו, / בה. / אנשים צעירים עוברים על הגשר / שמעל לנהר / מישהו עולה למעלה להוריד / אשכול תמרים / היא נשארה להביט / בבוסתן / ומעלה הדקלים אור..."
"בתוך הלילה / כצל כוכב היה / סבי. / עיניו עמוקות כמינהרות / קסם. / מילותיו זרמו כנהר / נתזים, נתזים".
"ממרחק שנים דרך גבולות / אסורים / משתוקקת אל בית / אבי ואמי. / שאלתי האבוא / ידענו שתבואי".
כמו פנינה הנולדת מתוך ייסורי הצדק שירה לירית היא כמעט תמיד תוצרתו של לב דווי. מרוב נחת – לא משוררים. ביאליק דימה את צרצר הדלות לסמל של בת השיר. מאות ליריקנים בתולדות הפואזיה העידו על עצמם שלעתים רחוקות עיצבו חרוז או ביטוי בתקופות הטובות של חייהם.
מן הבחינה הזו, לילי זלוף ילידת בצרה שבעיראק, ממש נולדה לפייט...
... שיום אחד, בין בישול לכביסה, חשה לילי זלוף, עקרת בית רמת-גנית אחת מן המניין לכאורה, שמשפטים שלמים מתחברים במוחה כאשר היא מרגישה עצובה או מתוסכלת במיוחד. מובן מאליו שלא כינתה זאת שירה,מובן שלא סיפרה לאיש. אבל בעקבות... עם השירים לארז ביטון ... ביטון פסק: את משוררת...יעקב בסר, המשורר, המורה בסדנה, אמר: הנה נולדה משוררת.
...והיא אכן באה אל השירה, כתיבתה אמנם לא בשלה, קולה הלירי רופף וקטן, המון חוסר נסיון, המון חוסר בטחון, אבל ברור שהיא כותבת מלב הכאב ולא מתוך שתואר המשורר קוסם יותר מכורח הפוזה הפיוטית של פרחי משוררים צעירים...
...בתיווכו של פסח מילין,..., אחת לשבוע נפגשים דוד סנדו, שלמה שפירא, שמואל שתל, רמי דיצני, קוראים משיריו של זה שזכה וספרו נדפס. מנתחים את השירים מדברים עליהם...
"והמלים אשר אמרתי אינני /יודעת היכן הן / במסתור נוגה גלגל הנפש".
היזהרו בבני עניים, הזהירונו חז"ל. חבל שלא היה חכם יהודי שיזהיר את קולטי העליה הגדולה של שנות ה-50: היזהרו ביהודי בבל וצפון אפריקה. כמה מרורים ספגו עד שהשתחררו מרגשי הנחיתות, כמה תסכולים – עד שהתערו בסגנון המערבי הרווח בחברה שלנו. היום הם מתגלים מחדש והנה אפילו עקרות בית ופועלות החרושת – אומרות שירה.
נעמי גוטקינד
על כתיבה מלב הכאב
שיחה עם לילי זלוף, להופעת ספר שיריה "שעון עתיק"
וגם על שירה לירית
הצופה, יום ו', ט"ו טבת תשמ"ט 23.12.1988 , עמ' 6
1.11.2010
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!