יום ראשון, 27 בדצמבר 2020

שלמה שפירא: ספר חדש לאיש המדע והפילוסוף, יוסף נוימן - "החיים ותודעת החיים" העומד לצאת לאור בקרוב בהוצאת "רסלינג", 2010

שלמה שפירא

ספר חדש לאיש המדע והפילוסוף, יוסף נוימן  

"החיים ותודעת החיים" העומד לצאת לאור בקרוב בהוצאת "רסלינג"

 

שמחתי לשמוע מפי ידידי, יוסף נוימן שספרו החדש "החיים ותודעת החיים" עומד לצאת לאור ויתכן שכבר יופיע ב"שבוע הספר" הקרוב.

אני מעריך מאד ומוקיר מאד את ידידי הטוב  "יוסקה" (כך מכנים אותו ידידיו וחבריו לעבודה), איש יקר שינקתי ממנו הרבה דעת וחכמה משיחותי עמו לאורך עבודתי באוניברסיטה. יש בו אנושיות, אכפתיות, סבלנות ונכונות לשמוע אותך גם אם אין הסכמה בינך לבינו.

הוא איש מדע רציני מאד והיופי באיש הזה שמשלב ביולוגיה עם פילוסופיה והוא "הפילוסוף הקיומי" שלי, שלא הלאבּלאבּלאבּ חשוב לו אלא ה- lovelovelove  לְדָעת מובנית יסודית ומבוססת ומרתקת שהיא מנת עמל מחקריו. מסקנותיו עמוקות, הוויכוח עמו לא קל וכל שיחה עמו השאירה בי צורך להרהור נוסף לאחר מכן.

כידוע, הוא חוקר מולטי-דיסציפלינרי הקושר ביולוגיה, טבע האדם, אבולוציה, סוציוביולוגיה ועוד תחומים ועוד נושאים חשובים שזורים במחקריו.

מספר ספרים הוא פרסם וגם הרבה מאמרים. בעבר עסק באבולוציה הביולוגית הקשורה לכל בעלי החיים, כולל האדם ולאחרונה מסכם את התודעה האנושית המיוחדת שהיא פרי התפתחותו של האדם המתבטאת במודעות העצמית, בכושר הלשוני, ברצון החופשי וביכולת הבחירה המוסרית ועוד. מכל אלה ניתן להסביר את ההבדל העקרוני בין שפה אנושית לבין צורות תקשורת אצל בעלי חיים.

ההוצאה של הספר העומד לצאת לאור בקרוב היא "רסלינג", שהינה הוצאת ספרים חשובה לספרים עיוניים המקדישה עצמה לקידום השיח התיאורטי-ביקורתי בשדה המדע, האמנות, התרבות והחברה.

שׂא ידידי ברכה חמה והרבה הצלחה לספר!

2.06.2010

 

13 תגובות:

  1. שלום שלמה,
    היות שאני לא בקי בבלוגים, רק עכשיו קראתי את התוכן של מה שכתבת עלי. ההערכה שלך אותי , נוגעת לליבי, וגם (עם כל הצניעות) תפסת נכון את מה שאני מנסה במאמצים לפענח ולמה שאני שואף.

    זאת ההזדמנות להגיד לך , כמה שאני מעריך את כוחות הנפש שלך, ואת הקשיים העצומים שהיו בחייך, את ההתמודדויות שלך לפני שנים (שרק שמץ מהם בוודאי ידוע לי).
    ... זאת ברכה, שעולה על כל ההישגים, ואני מאחל לך אושר, מכל ליבי.

    יוסקה,
    5.06.2010

    השבמחק
    תשובות
    1. יוסקה היקר מאד,

      ריגשת אותי עד דמעות שׂמחה ובאמת באמת שאבתי ממך,כאן ושם,רבות ואני הערכתי ומעריך אותך מאד ,

      שלך בידידות,

      שלמה
      5.06.2010

      מחק
  2. כתוב בחום ואהדה

    שא ברכה

    דיני,
    5.06.2010

    השבמחק
  3. לשלמה


    תודה שעדכנת אותי


    אשמח לרכוש ולקרוא את הספר


    ברגע שיימצא על המדפים


    בברכות

    יקי,
    5.06.2010

    השבמחק
  4. אנחנו נפרדים מיוסקה.

    נתכנס ביום שבת 1/7/2017 בשעה 11:00 בבוקר
    באודיטוריום של הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה ("שטריקר") ברח' לואי מרשל 25 (פינת שטריקר 19)

    מודיעים: רותי, משה, יזהר, אסף
    יוני 29, 21:19 , 2017

    השבמחק
  5. שלמה שפירא

    על פרופסור יוסף נוימן זכרו לברכה

    יוסקה שלנו איננו.
    קשה מאד הַפְּרֵדָה מאדם יקר זה:
    הוא היה בשבילי רב-האדם
    רב-המדע והחקר
    רב הדעת והתבונה
    רב-הרוח והמעשׂה
    רב-הידידות
    רב-ההנחיה
    רב-הדאגה
    לחבר לעובד לאיש הפשוט או הרם
    רב האיפוק והעצה בשעת בעיה-קשה ומצוקה
    דוגמה ומופת לי בעבודתי לאורך עשׂרות השנים במחלקה לבוטניקה באוניברסיטת תל-אביב.
    אב רוחני אמתי היה בשבילי.
    אהבתי אותו, הערכתי אותו צמאתי ויראתי בשמי תבונתו.
    הוא הפילוסוף שהשפיע בעבודתי ובשירתי.
    יהי זכרו ברוך!
    ת.נ.צ.ב.ה.

    24.04.2017

    השבמחק
  6. הספרייה למדעי החיים ולרפואה ע"ש גיטר-סמולרש
    מתכבדת להזמין להרצאתו של
    פרופ' יוסף נוימן
    דארווין, וואלס והתרבות האנושית

    צ'ארלס דארווין ואלפרד וואלס הגו בו זמנית ובאופן בלתי תלוי את התיאוריה על האבולוציה
    באמצעות הברירה הטבעית, אך התעמתו לגבי אופן היווצרות התכונות המנטליות
    (החשיבה המופשטת, החוש המוסרי, החוש האסתטי של האדם).
    יום ג', 31.052011 בשעה 18:30

    יש להירשם מראש בפייסבוק או במייל...

    השבמחק
  7. שלמה שפירא

    מה מקור החמצן ב- פוטוסינתיזה שלי ויש אור ויש כל אחד

    מוקדש
    לידידי הטוב הפיסיולוג הפילוסוף
    פרופ' יוסף נוימן

    מה מקור החמצן ב- פוטוסינתיזה שלי
    האם מְמֵי השמים או מְ סי-או-שתיים של האדם על הארץ.
    ומי עומד להחליף את מי:
    חפשׂתי תשובה עד הַמֶּרֶק הקדמון
    נשׂאתי טרנספורטים
    נשׂאתי אלקטרונים
    כל מפל הפרוטונים הפעלתי יפה
    כל שרשרת הגיון נלקחה בחשבון
    גם בררתי - מי מושך את מי ומי מנסה למשוך בחוטים.
    בצומת-הלב המרכזית, מצאתי רמזור יעיל-אנרגטית
    קטנטן חבוי כמעט ולא ניראה ובאור האדום הרחוק
    באור האדום הקרוב נרמזת התשובה:
    ויש אור ויש כל אחד.

    פורסם ב- 25/6/2008

    השבמחק
    תשובות
    1. התרגשתי! שלמה,

      יופי של שיר וגם מלומד!

      כל הכבוד!

      יישר כוח!

      יוסקה
      25.06.2008

      מחק
    2. שלמה,

      נחמד מאד.

      יואב וייזל
      25.06.2008

      מחק
  8. מן הויקיפדיה:
    נוימן נולד בעיר ביילסקו שבדרום-מערב פולין, ליד הגבול הצ'כוסלובקי. אביו היה פעיל במפלגה הרוויזיוניסטית, עורך דין ודוקטור למשפטים, שירת כקצין בצבא האוסטרו-הונגרי, ונפצע פעמיים במלחמת העולם הראשונה. אחיו הבכור, ולטר, היה גדול ממנו בשש שנים.

    בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ברחה המשפחה מהנאצים ללבוב. בשנת 1940 גורשה המשפחה לגולאג בסיביר. לאחר ההתקפה של הגרמנים על ברית המועצות ב-1941, נפתחו הגולאגים שבהם שהו הפליטים הפולנים, והייתה זרימה מסיבית של האנשים לרפובליקות האסיאתיות של ברית המועצות. משפחת נוימן הגיעה לקולחוז שבאוזבקיסטן. שם שררו תנאים קשים. כל בני המשפחה חלו בטיפוס הבהרות, שני ההורים נפטרו, ויוסף ואחיו ולטר שרדו.

    לאחר מכן נספחו ולטר ויוסף לצבא אנדרס (צבא פולני שהתארגן בברית המועצות, על מנת להצטרף לכוחות הברית). הצבא הזה הגיע לאיראן (בדרכו לחזית המערבית) ושם יוסף ואחיו הצטרפו לבית ילדים יהודי, שאורגן על ידי הסוכנות היהודית בטהראן. בסוף 1942 הפליגו הילדים לקראצ'י ומשם סביב חצי האי-ערב לסואץ. מסואץ ברכבת לעתלית – עלייה המוכרת בשם "ילדי טהראן".

    יוסף וולטר נקלטו בקיבוץ אפיקים, כחלק מקבוצה של כארבעים צעירות וצעירים. הבוגרים יותר חיו בקיבוץ כחברת נוער, ויוסף (עם עוד מספר צעירים) הצטרפו לבני המקום. חברת הנוער (של ולטר) התגייסה להכשרה מגויסת של הפלמ"ח, וב-1946 (עם קבוצות נוספות) הקימה את קיבוץ חצרים. נוימן למד בבית הספר התיכון בית ירח. בכיתה י"ב, בפסח של שנת 1948 הופסקו הלימודים, והתלמידים גויסו ליחידה שנלחמה באזור עמק הירדן. נוימן נפצע, ואחרי החלמתו הצטרף לגדוד הראשון של הפלמ"ח, שם שירת כסייר. לאחר השחרור חזר לקיבוץ אפיקים, ועבד כשנתיים בענפי חקלאות שונים. כעבור שנתיים החל את לימודיו באוניברסיטה העברית בירושלים, תחילה בלימודי חקלאות ואחר כך ביולוגיה. בתקופת הלימודים התחתן עם רחל גזית, בת משמר השרון, ונולדו להם שלושה בנים.

    לאחר סיום הדוקטורט נסע נוימן עם משפחתו להשתלמות באוניברסיטאות ברנדייס וג'ונס הופקינס. לאחר שלוש שנים חזר לישראל, עבד שנה אחת בטכניון, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת תל אביב. ב-1965 התמנה למרצה בכיר, ובשנת 1972 לפרופסור מן המניין[1]. בשנים אלה שימש תקופות מסוימות כפרופ' אורח באימפריאל קולג' בלונדון, ובאוניברסיטת הרווארד ובוסטון. תחום מחקרו היה חקר מנגנון הפוטוסינתזה. הוא פרסם (יחד עם עמיתים שותפים) כשבעים עבודות מחקר בכתבי עת מדעיים. ופרסם שני ספרים בתחום הפוטוסינתזה והתהליכים הביו-אנרגטיים.

    משנת 1973 (אחרי השתלמויות שונות) החל נוימן להעביר סמינרים בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב בנושאי הפילוסופיה של הביולוגיה, הדרוויניזם, ייחודו של האדם, ונושאים קרובים. בשנת 1980 התמנה לפרופסור מן המנין לפילוסופיה. בשנת 1991 פורסם ספרו "מותר האדם – האבולוציה של התודעה" בהוצאת מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור. בשנת 2010 פורסם ספרו "החיים ותודעת החיים – היווצרות החיים, דארוויניזם, האדם", בהוצאת רסלינג.

    נוימן היה פעיל עשרות שנים בארגוני השמאל, והביע את עמדותיו גם בכתב.

    היה נשוי לרות שיזף[דרושה הבהרה].

    מספריו
    תהליך הפוטוסינתזה. מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור.
    תהליכים ביו-אנרגטיים בצמח: פוטוסינתזה ונשימה. מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1983.
    מותר האדם: האבולוציה של התודעה. מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1991.
    החיים ותודעת החיים: היווצרות החיים, דארוויניזם, האדם. הוצאת רסלינג, 2010.
    קישורים חיצוניים
    ורד לי, חמש שאלות ליוסף נוימן | האדם לא נברא ולא בצלם, באתר הארץ, 5 ביולי 2010
    ירון לונדון, התאוריה הדארוויניסטית - ראיון עם פרופ' יוסף נוימן, העלון למורי הביולוגיה, 1989, באתר "הידען"
    עופר אדרת, הביולוג שדיבר בשבחה של הצמחונות, באתר הארץ, 16 ביוני 2017
    מכּתביו:

    האם התהליך האבולוציוני מובן?, מחשבות 50, אוקטובר 1981, עמ' 45–47
    החיים והופעת המודעות, מחשבות 57, נובמבר 1988, עמ' 22–29
    מדען טוב, איש מוסר רע, באתר הארץ, 6 בינואר 2014
    בשביל השלום אני מוכן אפילו לנשק מזוזות, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2015
    מהי המורשת של דארווין, באתר הארץ, 29 בפברואר 2016

    השבמחק
  9. יום ראשון, 27 בדצמבר 2020
    שלמה שפירא: פרופ' יוסף נוימן מצביע על סוגיה מוסרית בתוך סוגיה מוסרית - קורבנות מחנות הריכוז כעובדה סטטיסטית
    פרופ' יוסף נוימן *



    סוגיה מוסרית בתוך סוגיה מוסרית

    קורבנות מחנות הריכוז כעובדה סטטיסטית





    פון בראון – von braun - מדען החלל הגרמני שהיה מייג'ור ופרופסור בס"ס

    והיה בין מתכנני טיל ה- v2ומיד עם סיום מלחמת העולם השנייה אומץ על ידי ארצות

    הברית לעבוד בחקר מערכות טילים ,והיה המנהל הראשון של מרכז מרשאל נאס"א

    והוביל את פיתוח הטיל סטורן v ששיגר את החלליות המאוישות מסדרת אפולו לירח –

    והיה עד בהיותו בס"ס לזוועות האכזריות ותאוות הרצח שהיו הרבה קשות אפילו

    לפי קנה המידה של מחנות הריכוז ו"לא מחה ולו פעם אחת נגד האכזריות ומעשי הזוועה"-

    במקרה הזה

    נשאלת סוגיה מוסרית בתוך סוגיה מוסרית

    "האם נהגה ארצות הברית כראוי כשסיפקה לו מקום מקלט ותעסוקה

    מכובדת ,למרות ש"מכר את נשמתו לס,ס?"

    דן דייסון--dyson , פיזיקאי ומתמטיקאי ועתידן בביקורתו על הביוגרפיה של פון בראון

    בספרו של מיכאל נויפלד דן בשימושים הצבאיים של מחקר החלל ובהשלכות המוסריות

    של מחקרים אלה .

    מקובל כי הישגים מדעיים וטכנולוגיים כשלעצמם משוללים מעמד ערכי או מוסרי ,אך

    השימוש בהם עלול להיות בעל תוצאות קטלניות , גם בקרב אלפים של אזרחים תמימים .

    כמו כן אסור להתעלם מההבדל המהותי בין מדינה היוצאת למלחמת תקיפה והתפשטות

    ובין מדינה היוצאת למלחמת מגן , או למלחמה המגִנה על ידי מותקפת אחרת .

    בספרו של מייקל וולצר ((walzer ,"מלחמות צודקות ולא- צודקות"(1977) ותורגם

    לעברית (בהוצאת עם-עובד ב-1984) כותב וולצר : מלחמה היא תופת אך היא צודקת

    כשהיא נערכת לצורך ביטחון ושׂרידה , אך לא לשם התפשטות וכיבוש . והוא טוען

    שהפצצות ערי גרמניה על ידי אנגליה וארצות הברית ,נבעו מכך שגם מי שמתנגדים

    לתוקפנות נאלצים לעתים לחקות את הברוטליות של התוקפן ואולי אפילו להפליג מעבר לה .

    פרופ' יוסף נוימן מציין –מקוממת במיוחד העובדה שדייסון המדגיש את הערצתו לכישרונו של

    פון בראון עד כדי "מתת אל" ולשאיפתו להגשים את חזונו רואה גם באותו זמן , בקורבנות

    מחנות הריכוז (שאותם העסיק פון בראון),שחיו ומתו באומללות נוראה כעובדה סטטיסטית

    בטלה מסך האבדות של מלחמת העולם השנייה .





    *

    תמציתה של כתבתו של פרופ' יוסף נוימן שהתפרסמה ב"גליליאו" / גליון 117 / מאי 2008



    השבמחק
  10. יפה מאד שלמה,

    רחל הדר,
    28.12.2020, 13:10

    השבמחק

תודה רבה!